תשובה מאהבה חלק א · חלק קע״א סימן ז׳

ואפילו אם נימא דהרא"מ ס"ל להחמיר אף בחדא מתרתי היינו דס"ל להחמיר כר"פ וכדעת הסמ"ג דבע"א חוששין לקדושין (כמ"ש המרדכי שם בשמו בסי' תקל"ד) ס"ל ג"כ להחמיר אפי' שני עדים לא ראו הנתינה אם ראו דברים המוכיחי' על הנתינה עכ"פ המרדכי סבר לי' כוותי' בחדא ופליג עלי' בחדא דהמרדכי ס"ל דעדים צריכין גוף הנתינה אבל אומדנות המוכיחות אינן מועילות כאשר סיים המרדכי שם וציין עיין בפ' המגרש תשובת הר"מ עכ"ל ובקשת משם ומצאת כי תדרשנו שאינו דומה כלל למה שאמרו הן הן ע"י הן הן ע"ב אלא בעינן דלהוו סהדי דחזו דמטי כסף קדושין לידה ועדי ידיעה וראי' בעינן וצל"ע על הב"ש שגזר אומר דבר בשם מרדכי שאפי' לא ראו הנתינה אין לבטל הקדושין אם ראו דברים המוכיחים וכל המעיין בצדק עיניו תחזינה מישרים שאין זה בכח המאמר מרדכי ובפרט שבסוף המגרש החליט המרדכי להלכה ולמעשה דלא אמרינן בקדושי כסף אם ראו עדים דברים המוכיחים הוי כאלו ראו גוף הנתינה אלא כדעת מהר"מ ב"ב ומצא און לו עד המסייע מהרמב"ם דדוקא בקדושי ביאה אמרינן הן הן ע"י הן הן ע"ב והוה קדושין מספק אבל בשאר קידושין עד דחזו לקדשה עיי"ש (כפי הנראה בתשובת הגמיי"נ סוף ס' נשים סי' א' גם מהר"מ ב"ב ידע מדברי הרמב"ם האלה) אמנם מסידור דברי הב"ש בעצמו נראה שלא רצה לקבוע הלכה כפסק המרדכי כי אחרי אשר הביא דברי המרדכי דדבר המוכיח הוי כמו ראי' כעין הן הן ע"י כו' סותר דבריו עפ"י דברי מהר"מ דש"ה דא"א לראות כמכחול כו' ופסק בקדושי כסף בעינן ראי' ממש.