וכן נלע"ד להוכיח במישור דעכ"פ דעת המרדכי כן שהרי בפ' המגרש מביא תשובת מהר"מ ב"ב להלכה ולמעשה דבקדושין צריכין העדים לראות הנתינה ממש ואם גם שניהם לא ראו גוף הנתינה ואפי' ראו אומדנות וכחות אינן קדושין כלל ואינו דומה בשום ענין למה דאמרו הן הן ע"י כו' עיין שם באריכות ובסוף פ' האומר פסק המרדכי דמקדש בע"א אין חוששין לקדושין כלל וכן נראה מהג"מ שם וכ"כ המרדכי סוף פ' המגרש ולא נעלם מני שמביא שם דעת הרא"מ שחשש להחמיר אף בע"א יען בזה אין סתירה לדברי וכדבעינן למימר קמן אי"ה בד"ה אפי' וא"כ איך מביא המרדכי פסקי ס' החכמה בשם הרא"מ דמקדש בע"א חוששין לקדושין ואפי' לא ראו העדים גוף הנתינה אם ראו דברים המוכיחי' כאלו ראו גוף הנתינה והם סותרות פסקי המרדכי הנ"ל אלא זה הדבר אשר דברתי המרדכי סמך יתדותיו בספר החכמה אם יקרה מקרה שהיו שם שני עדים אלא שאחד הוא עד וידע וראה גוף הנתינה מידו לידה ואחד ידע דברים המוכיחים על גוף הנתינה אז חזו לאצטרופה יחדו שאין לבטל הקדושין בעבור האחד שלא ראה הנתינה ממש אבל אם גם שניהם לא ראו הנתינה ולסמוך על סברה זו לבדה הואיל ושמעו וראו דברים המוכיחים אע"פ שלא ראו נתינת המטבע בזה לא חשש המרדכי להחמיר.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קע״א סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
