ומצאתי און לי בתשובת רבינו הגדול הרמ"א סימן למ"ד וז"ל ולא הוי דומי' דנדון שכתב עליו בס' החכמה כי המעשה ההוא הי' שנתרצית האשה לקדושין ושניהם לקדושין נתכוונו רק שלא ראה הנתינה ואפשר שבמעשה ההוא שמע ג"כ העד הלשון שאמר בשעת הנתינה רק שלא ראה העד הנתינה ודומה הראיית' שמביא דהן הן ע"י ותו דברי הרשב"א ומוהר"מ חולקי' עליו וראוים לסמוך עליהם עכ"ל וכ' עוד שם אעפ"י ששמעשה שכ' עליו הרשב"א הי' הרבה אומדנות המוכיחות שנתן לשם קדושין ואפ"ה התירה מטעם שלא ראו עדים הנתינה עיי"ש.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קע״א סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.