תשובה מאהבה חלק א · חלק קס״ג סימן ו׳

עכ"פ הי' הדבר מוסכם לפני כהלכה פסוקה להחמיר טפי בדבר דרבנן בטהרות מלבעלה אבל עתה אשר ראיתי גדולי הראשוני' הר"ש והראב"ן לא ס"ל כן ומחמירים בכתמים דרבנן יותר לבעלה מלטהרות נתתי לבי לתור ולדרוש על ספרן של צדיקי' הנה ידידי וחביבי הרב מו"ה בצלאל ר"ב ני' הראני לי דברי הב"ח בסי' ק"ץ אות ל"א על מה שכ' הטור בשם הרמב"ן שאין לסמוך על בדיקת סימני' לומר שהוא צבע להתירה לבעלה שלא הוזכרו בדיקת סימני' אלא לטהרות אבל לבעלה אעפ"י שלא עבר כו' וכ' הב"ח איכא למידק הלא בפ"ק דנדה כו' קאמר ר"י א"ש ל"ש אלא אשה עסוקה בטהרות כו' אלמא דחמירי יותר בטהרות כו' וי"ל א"ז אלא בבאה לעסוק בטהרות להבא התם הוא דהחמירו כו' אבל כל במצאה כתם דצריך העברת סימני' לידע אם דם הוא לטמא טהרות למפרע או לאו הסברה הפוכה דהקילו חכמים בספק טהרות למפרע כדי שיעמדו בהכשרו כו' אבל לבעלה לא הקילו להבא ואסורה לבעלה אף לאחר שהעבירו עליו סמנים ולא עבר עכ"ל א"כ אם נמצא כתם בבגד צבוע יש להחמיר לבעלה דלית בזה משום לבו נוקפו ולהקל בטהרות כדי שיעמדו בהכשרן וצדקו יחדו הר"ש והראב"ן אבל ראה ראיתי בכרו"פ הל' נדה סי' ק"ץ ס"ק י"ז שדברי הרמב"ן המה פשוטים כדעת הראב"ד ועיין ת"ה וברא"ה שחושבין דאין ז' סימני' מעידין שאינם דם דאף שאינו עובר ע"י הוא היותו בלוע בתוך הבגד אך לענין טהרות הבגד מעבירין ז' סימני' דממ"נ אי צבע הוא פשיטא דטהור ואי דם רק שהוא בלוע תוך הבגד א"כ הוה טומאה בלועה ואינה מטמא ופשוט וכ"מ בתוס' דף ס"ב ע"א עכ"ל וכן מצאתי בס' תפארת למשה סי' זה בד"ה בט"ז ס"ק ח"י עיי"ש וכ"כ בשו"ת פ"מ חלק א' סי' י"ב.