ומעתה נחזי אנן איך יתרץ ע"ז רב בשעת הגזרה שנו הא רב רבו של ר"ה ור"ה רבו של ר"ח ואיך שייך לומר שרב אשר הי' בזמן הקדום יתרץ דברי ר"ח אשר הי' תלמיד תלמידו ולכך הי' אומר שגם רב הי' ס"ל כר"ח דשליש נאמן וגם בימיו היו מקשי' לו כשקלי וטרי אשר לפנינו עד אשר תירץ רב בשעת הגזרה שנו והמסדר הש"ס סידר הדברים על האמוראי' האחרונים היינו ר"ה ור"ח (וכיוצא בזה מצינו בתוס') ועכ"פ אחרי שגם רב ס"ל כוותי' דר"ח ממילא אין הלכה כתלמיד במקום הרב ויפה פסקו הרי"ף והרמב"ם ז"ל כר"ח דהיינו כרב דפח"ח וש"י יען כ"ז לשטת תוספות דשקלי וטרי אליבא דר"ח אבל לשטת האומרי' דגם אליבא דר"ה שקול וטרי התלמודא (והארכתי בזה בילדותי).
תשובה מאהבה חלק א · חלק ט״ז סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.