תשובה מאהבה חלק א · חלק ט״ז סימן י״א

כ"ז לשטת תוספות אבל לפמ"ש תוספות במס' ב"ק דף ע' ע"ב בד"ה למעוטי כו' ורב אלפס פי' משום דהתם מהני סהדותיהו לענין פירות שאכל בשנה ראשונה שחייב לשלם אם לא ימצא יותר עדים עכ"ל (והוא ברי"ף במס' ב"ב פרק חזקת הבתי' ועיין ברז"ה והרמב"ן במסו ב"ק שם) וצ"ל לר"ע דפליג משום דעכ"פ לאותו עדות דלהוי להמחזיק חזקת שלש שנים הוי חצי דבר דכל כת אינה מעידת אלא על שנה אחת ועתה לשטת הרי"ף קושית תוספות הנ"ל במק"ע לר"ה אליבא דר"ע היכא מכשרינן הכא שני כתי עדים דהא הוי חצי דבר וא"ל כתירוצם אם אין שלשתן בעיר אחת ל"צ ע"א לע"ק כו' תינח אם אינם בעיר אחת אבל אם הם בעיר אחת מאי איכא למימר דהא אז הוי חצי דבר לשטת הרי"ף הנ"ל ולכך נראה דהרי"ף ס"ל כמ"ש הרמב"ן דאין כאן חצי דבר כיון שהיא מינהו שליח נעשה ידו כידה מעכשיו ולכשיתן לו תתגרש וכן אלו שראו שקבל ראו שקבלה היא בעצמה שהרי ידו כידה עייש"ה, וא"כ לפ"ז אין הוכחה לשטת הרי"ף לומר דאפי' ר"ה מודה אם הבעל טוען להולכה דשליש נאמן אלא גם בזה פליגי ור"ה ס"ל דבעל נאמן לפ"ז מאי דפריך התלמודא במימרא דר' יוחנן ולהימני' לשליש לר"ח לבד פריך ולא לר"ה וא"כ יפה פסק הרי"ף הלכה כר"ח מדפריך ולהימני' לשליש מטעם מגו דלקבלה אני משא"כ לר"ה ליכא מגו כי אף אם יאמר השליש לקבלה אני כיון שאמר הבעל להולכה דכך איירי מימרא דר"י כמ"ש הבעל נאמן ולא פריך הש"ס מידי אלא ודאי הלכה כרב חסדא.