אמנם נלע"ד גם סברה זו תלי' בחלופי גרסות שמביא הנימוקי יוסף במתניתן (יבמות ק"כ א') וז"ל והיכא דאשכחוהו מת והכירוהו ולא נודע אם תוך שלשה הוא או לאחר שלשה הוה מסתברא למימר דשמא נתפח חשש דרבנן הוא ובספק חששא לא נחמיר ולקולא דחינן לי' דתוך שלשה ימים הוא (ועיין בה"ה פ' י"ג מהל' גרושין הל' כ"א) ומיהו כתב הרשב"א דלישנא דמתני' הכרעה בזה דלספרים דגרסי אין מעידין אלא עד שלשה לחומרא אבל למקצת ספרים דגרסי כל שעברו עליו ג"י אין מעידין עליו משמע לאחר שלשה הא סתמא מעידין עליו עכ"ל ה"ה נמי בסברה זו לספרים דגרסי כל שעברו עליו ג"י אין מעידין עליו משמע דוקא לאחר ג"י הוא דאין מעידין הא תוך ג"י בכל ענין מעידין עליו ג"י ונדמה להם צלם דמות תבניתו לזה אשר ראוהו בתוך ג"י אבל לספרים דגרסי אין מעידין עליו אלא עד ג"י משמע דוקא שיודעים בודאי שהאי שנמצא לא עברו עליו ג"י אבל במקום שיש לחוש שמא היינו האי שאבד קודם ג"י ונדמה להם לצורתו של האי שנמצא עתה אין מעידין עליו.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קנ״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
