תשובה מאהבה חלק א · חלק קנ״ז סימן ב׳

והנה לכאורה מצאתי לך חבר טוב והוא הרמב"ם פ"ט מהל' ע"א הל' ו' השמיט שמותר למכור לנכרי חבילה משום דאלפני דלפני לא מפקדינן המבואר (שם י"ד ע"א) והרגיש בזה מרן בכ"מ וב"י י"ד סי' קנ"א והניח בתימה עיי"ש וי"ל הרמב"ם ז"ל הרגיש בקושי' תוס' אליבא דר"נ דאמר כדרך שאסור למכור לנכרים כך אסור למכור לישראל החשוד למכור לנכרים מ"ש מלפני דלפני ותירץ תוס' לא שמיע לי' כלומר לא ס"ל אלא הי' סבר דבזה פליגי אביי ור"נ ואחרי שהרמב"ם שם הל' ח' פסק כל שאסור למכור לנכרי אסור למכור לישראל החשוד למכור לנכרי ולכך השמיט הך דאביי ולא מחוור בעיני כי לית מאן דלא ס"ל הך בריית' מוכרין להם חבילה ומה שהשמיטה הרמב"ם שערי תרוצים לא ננעלו ועל ישראל מוטל להפריש חברו ישראל מאיסור כתוס' והרא"ש הנ"ל והוא ק"ו מקטן אוכל נבלות כמו שהרגשת בעצמך ונעלם ממך דברי הש"ך בי"ד סי' קנ"א סק"ה ודבריו צ"ע כמבואר בהשמטות שו"ת ח"י דף ע"ר ע"ב ושם דף רס"ז ע"ב ועיי"ש בסוף התשובה סי' קפ"ה ועיין מג"א א"ח סי' שמ"ז ס"ק ד' ואין להאריך ומ"ש מעלתך ק"ו מהשבת ממונו וגופו דבר נאה הוא ומתקבל.