ומ"ש הרמב"ם פ' עשרים מהל' א"ב הל' י"ג והנבעלת לו ספק חללה לא בא למימר דאסורה לכהן אחר כי בלא"ה אסורה מפאת גרושה אלא כמ"ש ה"ה שם היא ספק חללה וזרעי' ספק שמא ישראל עייש"ה ואפשר אפי' גם על זרעי' לא הי' עושה ספק כי אינו נאמן על אחר כלל אפי' על זרעי' אלא משום ברא כרעה דאבוה כך נלע"ד ועיין במשנה למלך שם ודוק ולא נעלם ממנו מה שהמציאו הח"מ והב"ש באה"ע סי' ג' שהיא ספק אצלה אם כהן אחר בא עלי' אינו לוקה משום חללה ודאית עיי"ש ולפמ"ש אפי' ספק חללה לגבי כהן אחר לא הוית וכן נראה מהרב המגיד שהבאיתי וכל הדברים עדיין צריכין אצלי תלמוד כי אין דעתי צלולה כ"כ כעת.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קנ״ו סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.