אהובי חתני הרב נ"י לפשוט ספק זה באר היטיב צריך עיון במטיב הגיון ואני בעוני לא אוכל כעת לעיין מתערובות טעמים עכ"ז הנה שפתי לא אכלא לקיים הבטחתי להשיב על כל אחת ואחת מה שנלע"ד עפ"י מושכלות הראשונות הנה אין ספק שאין אדם נאמן רק לאסר אסור על נפשו לשוי נפשי' חד"א ולא על אחרים כמה דתנינא (קדושין ס"ה א') האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותי' והיא מותרת בקרוביו כו' והאומר פתח פתוח מצאתי אמר ר"א (כתובות ט' א') נאמן לאוסרה עליו ופשוט ההיא מותרת לכהן אחר ועיין שם בפ"י דאינו נאמן רק על עצמו דשוי' אנפשי' חד"א ואני זה יותר מעשרים שנים נסתפקתי אם היא מותרת ליבם עפ"י מה דאית' (סוטה ה' ע"ב עד ריש"ו ע"א) עייש"ה הטעם דסוטה אסורה ליבם מי נימא כיון שהיתה אסורה לאחיו אסורה גם ליבם שבא מחמתו א"ד יש לחלק בין סוטה דאסורה לבעל מדאורייתא מ"מ אחרי שהיא מותרת לכהן אחר אפשר דמותרת אף ליבם דיכול לומר מה לי ולטענתו ואין כאן מקומו.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קנ״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
