ג' מה שנסתפקת אם אחד אומר על עצמו כהן אני אשר שורת הדין שאינו נאמן עפ"י עצמו אלא שוי' אנפשי' כל פסולי כהונה לחתיכה דאסורה אם הקרה מקרה שכהן אחר עשהו לזה שליח לקדש אשה גרושה לפי מה שהוכיח מ"ו הגאון נ"ע בס' נ"ב בחלק אה"ע סי' ע"ו הלכה למעשה במקום שאין שליחות המעשה בטל לגמרי (ועיין ב"מ יו"ד ע"ב) אי אמרינן רק לעצמו נאמן לאסור על עצמו כל פסולי כהונה כחתיכה דאסורה ושלא לטמא למתים אבל אנו חוששין בו שמא ישראל הוא וחוששין לקדושיו או דלמא אחרי שעליו פסולי כהונה כחתיכה דאסורה עד שאם נשא או נטמא לוקה לדעת הרמב"ם ומקרי שפיר בר חיובא ול"ח לשליחותי' ואין חוששין לקדושיו וא"צ גט כך היא חקירתך הנפלאה.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קנ״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.