ויותר מרווח אני אומר עד כאן לא פסקו הפוסקי' כמ"ד ח"נ אינו עובר עליו אלא דומי' דהנך דתנא בפרק אלו עוברי' עמילן ש"ט וקולן של סופרים וכי"ב שאינן ראוין לאכילה ועיין מג"א א"ח סי' תמ"ב אבל מי פירות ומים שדרך אכילה אף שאינו חמץ גמור כמו עיסה שנילושה במים לבד מ"מ התורה ריבתה במנחות דחשיב אוכל לעבור עליו וממנחות נוכל למילף לחמץ בפסח דמה שהוא דרך אכילה אסור מן התורה בלאו, ומה דפליגי בנוקשה בפרק א"ע מדיליף מחמצת לרבות אף אלו השנוין במשנה אע"ג שאינן ראוין לאכילה ומר כל לא דריש היינו לענין אלו שאינן בני אכילה והארכתי בפלפול הזה ומצאתי אח"כ היסוד בס' שער המלך מהל' חמץ ומצה עיין עליו לכן קצרתי, עכ"פ המורה להקל שחשב בגרעמזלי"ך משום דהויין מי פירות עם מים והוין נוקשה דרבנן ובטלים בס' חשב וטעה בשיקול הדעת תורה שאיסור תורה יש בהן.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קנ״ד סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.