ואפילו לדעת הרי"ף ז"ל דמי פירות אפי' עם מים אין מחמיצין היינו שיכול לשומרן מן החימוץ כמו שאר עיסה אם אופן אותן תוך שיעור חימוץ וכ"כ הרב המגיד לדעת הרמב"ם פ"ה מהל' חמץ ומצה הל' כ' וכ"כ הרא"ש לדעת הרי"ף ר"פ אלו עוברין (ומה שיש סתירה בדברי הרא"ש פ' כל שעה סי' י"ג כבר הרגישו האחרונים ועיין פר"ח סי' תס"ב ועיין בס' אשל אברהם על מס' פסחים) ולענ"ד נראה ראי' ברורה לזה דלשטת הרי"ף כפי דעת הרא"ש פ' כל שעה ר"ע ס"ל דמי פירות אפילו עם מים אין מחמיצין כלל והל' כר"ל דקאי בשטת ר"ע ולית אמוראי דפליג עלי' בזה מה יענה הרי"ף להא דר' יוחנן (מנחות נ"ז ב') ר"ע אומר לרבות מנחות נסכי' לחימוץ וקשיא דר"ע אדר"ע, אלא מחוירתא כדשנינן אחר שיעור חמץ גם הרי"ף מודה, א"כ אותן גרעמזלי"ך שהורה החכם שנמצא בהם חטה ודאי לא השגיחו שלא להשהותם יותר מכדי שיעור חימוץ ואסורים מן התורה אף לדעת הרי"ף והרמב"ם ומכ"ש לדידן דקיימ"ל דמי פירות עם מים ממהרים להחמיץ, א"כ אותו המורה שגה והוראת מ"ו הגאון בנ"ב לעד קיימת, והדין דין אמת.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קנ״ד סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.