תשובה מאהבה חלק א · חלק קנ״ד סימן ד׳

יען כ"ז לפי דעתך אבל לפענ"ד אחרי העיון דברי מורי הגאון האמתי אמתיים וחכם המורה הורה שלא כדת של תורה בכל צד כאשר אבאר אי"ה הנה ביאור דברי תוס' נלע"ד כך אחרי שאסרה התורה במנחות החמץ סתם מנא לן למיליף אפי' ח"נ דלמא דוקא כחמיר שבו דוקא חמץ גמור אבל לא נוקשה וראי' לדבר שגם בחמץ בפסח החמירה התורה יותר ממנחות בכמה דברים מ"מ צריך רבוי לנוקשה מכל מחמצת וע"ז תירצו דאיכא נמי במנחות שום רבוי (ועיין בס' ברכת הזבח) אבל מאי אחרי שריבתה התורה במנחות ח"נ הדרה לסברה החיצונה ואי למילף חמץ בפסח ממנחות הקל ודוק בזה ואין זה כ"א גלוי מלתא בעלמא ע"ד שיליף ר"י חמץ מנותר (פסחי' כ"ז ב') ומין במינו מדם פר ודם שעיר וכיוצא בהן טובי ואין בזה הכלל חולין מקדשים לא ילפינן ומאן דס"ל ח"נ דרבנן ולא דריש כל מחמצת מ"ט דלא יליף ממנחות עיין מ"ש מורי הגאון בצל"ח שם ואין אתי הזמן מופנה להאריך בדרך הנוגע רק לפלפול בעלמא ולפי מה שאבאר לקמן בס"ד אין מקום לפלפול הזה.