אמנם אנכי לא כן אדמה והפירוש נכון והברור אצלי באופן זה דט"ע שייך רק בדבר אשר הוא עודנו כאשר ראיתי' ולאו דוקא שלא נשתנה כלל כי זה כמעט נמנע בטבע אמנם בשנותו שינוי' גדולה ובאותה שינוי לא ראיתיו מעולם בזה אמרינן דלא נוכל לשפוט דבר זה בט"ע ויוכל להיות כי זהו אחר והנה איש אשר הוא בתוך ג"י אז תוארו ומראיתו כמו שהי' בחיים ודאי נוכל לסמוך על ט"ע אמנם איש אשר כבר מת ג"י א"א להיות תוארו כאשר הי' בחיים דבג"י ודאי נשתנה שינוי' גדולה אשר א"א לומר כאשר הוא עתה כן הי' בהיותו חי אבל תוארו וצורתו רק התדמות כאשר הי' בחיים ולכן על התדמות הזה אין אנו יכולין להחזיקו בודאי לאיש הזה אשר הכירו ויוכל להיות כי זה איש אחר המתדמה ג"כ לאיש הזה משא"כ בתוך ג"י דאז לא נשתנה תוארו וצורתו כ"כ ובזה שפיר יש לסמוך על ט"ע שלנו ומעתה לפירוש זה באשר שידעינן שהאיש האחרון הוא בתוך ג"י ופניו ומראהו עודנו נשאר כאשר היו בחיים וזהו לא התדמות קצת אבל ט"ע גמור ומה לנו אם יש עוד אחר בבור שכבר מת קודם ג"י מ"מ נוכל לשפוט דזהו האיש אשר נפל באחרונה דזה ודאי ל"ח דע"י מיתת הראשון נשתנה כ"כ עד שיהי' תמונתו כתמונת זה החי.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קנ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
