ה' מעשה באחד שמת ונפל או הפילוהו לבור עמוק ושהה שם יותר משלשה ימים אח"ז נפל שם איש אחר אשר הי' חי ולא שהה שם רק יום אחד אח"ז העלו את אחד משניהם בחבל והכירוהו שהוא הוא אשר נפל שם בעודנו בחיים ויש לשאול אם נוכל להתיר אשתו של שני ע"י טביעת עין הנה איתא במשנה (יבמות ק"כ ע"א) אין מעידין אלא עד ג' ימים וכ' רש"י אם ראוהו בתוך ג' למיתתו מעידין עליו אבל אם לא ראוהו עד אחר ג"י חיישינן שמא נשתנה מ"פ ואין זה שהם סבורים עכ"ל והנה יש לנו לפרש המשנה בשני דרכים פי' אחד דמת שנשתהה ג"י כבר נשתנה פניו ומראיתו עד שידמה לאיש אשר עודנו בחיים חיותו ומש"ה אין מעידין שהם סבורים שזהו איש אשר הם מעידים ובאמת הוא איש אחר אשר נשתנה ונתדמה לאיש הזה ומעתה אין לנו היתר להתיר אשה אשר נשאלה עלי' דהא כאן הי' שם איש אשר מת בודאי קודם ג"י וא"כ יוכל להיות כי נשתנה ונתדמה לאיש אשר נפל אחריו.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קנ״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
