אמנם כן דיש חילוק גדול בין לפני עור לא תתן מכשול ובין מכשיל חברו והיינו כשהישראל או נכרי מזיד והוא נותן לפניו כמו מושיט כוס יין לנזיר ויודע בו שהוא ישתה וכן במוכר בהמה לנכרי ויודע בו שיקריב אותה לע"ה או שמסרסו שהוא אינו מכשילו רק נותן המכשול לפניו דאז עובר על לפני עור ובזה יש חילוק בין לפני ובין לפני דלפני אבל במכשילו שהוא נותן דבר איסור לחברו וחברו א"י שהוא דבר איסור ודאי אסור להכשילו אפילו באלף לפני וזה ברור אכן מי יתן ואדע איפוא הוא האזהרה ע"ז שאסור להכשיל ואם לא מקרא דלפני עור איו ואם יש לנו שום דרש אשר לא ידעתי מנא לן לחלק בזה בין נכרי לישראל! וא"כ גם בנכרי לדעתי העני' אסור להכשילו באם הנכרי שוגג ולפ"ז בנכרים דידן רובן ככלן אומרים מותר המה ואומר מותר או שהוא שוגג או שהוא אונס וא"כ בלאו איסור דלפני עור יש לנו איסור אחר דאסור להכשילו וא"כ גם בלפני דלפני אסור למכור לו בהמה מאחר דמכשילו דהנכרי א"י שהוא אסור וא"כ אפשר דוקא כשיודיע אותו שהנכרי אסור לסרס אז אפשר להתיר אמנם כאשר אנחנו נוהגים למכור לנכרי סתם לא ידעתי מקום להתיר.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ק״נ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.