ד' אם יש לסמוך במה שמתיר הרמ"א אה"ע ס"ס ה' למכור לנכרי באם הנכרי בעצמו אינו מסרסו רק ע"י נכרי אחר דאלפני דלפני לא מפקדינן (והוא דברי אביי ע"א י"ד א"ע) ולי יש מקום עיון בזה כי בלאו דלפני עור לא תתן מכשול לא מצינו חילוק בין מכשול נכרי ובין מכשול ישראל ואם בנכרי אינו עובר בלפני דלפני גם בישראל אינו עובר וא"כ במוכר כלאים או חמץ בפסח לנכרי ויודע בודאי שימכור אח"כ לישראל לפ"ז אינו עובר כלל בלפני עור שהוא לפני דלפני והוא תמוה דאם יודע בודאי שימכור לישראל ליכא אסורא דאוריית' ואיך בחשש בעלמא שמא ימכרנו אוסר רבא למכור לנכרי כי אם קבא קבא, וכן בגד שאבד בו כלאים שאסור למכור לנכרי שמא ימכרנו לישראל ובאמת כתב הש"ך י"ד ס"ס נ"ז דזה רק אסורא דרבנן וכ' שם שהוא ס"ס ולפי הנ"ל בודאי ימכור לישראל ליכא חשש דאוריית' שהוא רק לפני דלפני.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ק״נ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.