תשובה מאהבה חלק א · חלק קל״ה סימן ג׳

ומ"ש מעלתך מי יודע יום מחר לשמא מת ל"ח לשמא ימות חיישינן אהובי חתני הרב נ"י לא חלקת בין זמן מרובה לזמן מועט ועליך ההשגה אשר השיג הח"צ בתשובותיו על פסק הרדב"ז סי' י"ג במי שהי' חבוש בבית האסורים ונתנו לו רשות לצאת פ"א בשנה אין חוששין למצוה קלה או חמורה אלא כיון דקיימ"ל אין מעבירין על המצות המצוה הראשונה שתבא לידו וא"א לעשותה בבית האסורים יעשנה והשיג עליו הח"צ מסוגיא דר"פ ד' אחין דלמא אדמיבם חד מת אידך וקא מבטיל מצות יבמין והתוס' חילקו בין מיתה לזמן מועט דל"ח לה לאותה דיום כפורים למיתה דזמן מרובה דודאי חיישינן שמא ימות אליבא דכ"ע א"כ הי' לו לחלק בין כשהמצוה השני' היא לזמן מרובה לכשניי' לזמן קרוב דהא קיימ"ל כרבנן דפליגי עלי' דר"י דאם אף אשה אחרת מתקינן לו וכ"פ הרמב"ם מהלכות עיה"כ וכן כ' התה"ד סי' ל"ה שיש להמתין מלברך על הירח עד מש"ק ול"ח שמא ימות בזמן מועט כזה עיי"ש שהאריך.