תשובה מאהבה חלק א · חלק קל״ה סימן ב׳

אהובי ידידי חתני הרב נ"י ע"ד שאלתך בעסק האימפפ"ן אם בוא יבוא הרופא א"י בשבת אשר אומן במלאכת הזאת ולא יתמהמה עד אחר השבת מה דינו לא הנחת לי מקום להתגדר בו ויפה דנת ויפה הורית גם ע"ז פקחת עיניך אם יש כאן חשש איסור תורה הדבר חמור מה שמסייע ישראל בהושיטת יד התינוק ואמרת שדבר זה תלי' בפלוגתא דהט"ז והש"ך בנה"כ י"ד סי' קצ"ח הט"ז מדמה כל אסורי תורה להקפה מה התם אף הניקף חייב משום מסייע ה"ה כל אסורים שבתורה המסייע חייב והש"ך השיג עליו ומביא ראי' ממס' שבת צ"ג ע"א וביצה כ"ב ע"א עיי"ש והנה הש"ך לא ראה דברי הט"ז בא"ח סי' שכ"ח סק"א שהרגיש בסתירות הסוגיות ומחלק בין סיוע בעלמא לסיוע שיש בו ממש ועיין ח"צ ס"צ סי' פ"ב דמהפך בזכותי' דדוד גם הוא לא ראה דברי הט"ז בא"ח וכלם יחדו לא ידעו ולא ראו אשר כבר עמד על סתירות הסוגיות הריטב"א מכות כ"ב ע"ב ושאילת הראשונים הוא וז"ל במסייע ודיה פירש"י שמזמין לו השערות ואיכא דקשא לי' הא דאמרינן במס' י"ט לענין מכחל נכרי לישראל בי"ט וישראל עמיץ ופתך דמסייע אין בו ממש ולא קשיא שאין כל המסייעין שוין דמסייע דהתם אין בו ממש דדרך העין למעמץ ומפתח קצת אבל הכא סיוע גדול הוא כשיזמין לו עצמו בשערו כו' עכ"ל וכן משמעות לשון הרמ"א בא"ח שם סוף סעיף י"ז בהג"ה שיש חילוק בין סיוע לסיוע ומה שהשיב עוד הש"ך שם עיין שו"ת ח"צ שם ועיין הריטב"א שם בשם רבינו מאיר ועיין בהראב"ד פי"ב מהל' ע"א וכ"ד הרמב"ם ועיי"ש בלח"מ עכ"ז בדין אשה ששכחה ליטול צפורני' הוריתי פעמי' רבות כדעת הנה"כ ועיין מג"א א"ח ר"ס ש"מ ובאלי' רבה שם ועיין פ"ח א"ח ר"ס תס"ח.