תשובה מאהבה חלק א · חלק קכ״ז סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

מ"ש מכת"ר לתרץ הקושי' על תוס' במס' בכורות דף י"ד ע"ב ד"ה טוב כו' המה דברים חריפים ודברי רש"י שמביא מהר"י בן לב בספר שלישי סי' י"ז (ובדברי קדשו כ' לאמור ספר רביעי וט"ס הוא) ותפארת קדשו לא מצא דברי רש"י יעיין נא במס' סנהדרין דף ס"ו ע"א ד"ה ר' יונתן ושם נאמר אות באות כאשר העתק מהר"י נ' לב דבר רש"י אמנם מ"ש מהר"י נ' לב על רש"י וז"ל וילה"ק כיון דעיקר המשמעות הוא דוי"ו מוסיף על ענין ראשון למה איצטריך יחדו ועל קושי' זו בנה בנין מפואר כאשר מכת"ר העתק מקצת דבריו ובונה עליו בנין של שמחה לתרץ הקושי' לשטת תוס' ועל דברי רש"י אלה כבר שלח את ביאורו הגאון בעל שער אפרים סי' קל"ג ד"ה והנלענ"ד כו' ודבריו נכונים מאד ואני בעניי חלקי אמרה נפשי לתרץ קושית מוהר"י נ' לב מעל רש"י דה"פ בדברי רש"י שם אע"ג דהוי"ו מוסיף על ענין ראשון בכל דוכתי הכא משמע אחד מהם משום דאי אפשר בלא וי"ו דהוי משמע אביו קלל אמו וכ"כ רש"י להדי' במס' מנחות דף צ"א ע"א ד"ה הואיל כו' וגבי אביו ואמו אע"ג דכתיב ואמו לא משמע יחדו משום דהתם לא אפשר בלא וי"ו דהיכי ליכתוב ומקלל אביו אמו משמע אביו קלל אמו יעוי"ש גם זה דהלכה כר' יונתן לגבי ר' יאשי' בזה מדרבא מתרץ לקראי כוותי במס' ב"מ דף צ"ה ע"ב וכן סתמו בש"ע יו"ד סי' רט"ז ורכ"ח ובאחרונים שם וכן נראה מדברי תוס' במס' חולין דף ע"ט ע"א ד"ה עייל כו' עכ"ז אין הלכה זו מבוררת כ"כ לכל הפוסקים ויעיין בשער אפרים שם בתשובה ותמהני שלא הרגיש דלבעלי תוס' בעצמם במס' ב"ק דף צ"ד ע"א ד"ה או הלכה זו רוכפת יען ענינים האלה ארוכים ורחבים גבוהי' ועמוקי' ויעיין בספר בר"א סי' שע"ד ואני אין דעתי צלולה ולא אוכל לעיין כדקא יאות ואפריון נמטי לאותו צדיק שעלה זכרוני לפניו לטובה לתרץ הקושי' בחכמה ודעת קדושים ולענ"ד י"ל הקושי' בדרך בדרך פשוט מ"ש תוס' בבכורות משום דפשטי' דקרא שבא למעט דכהיב בת אביו או בת אמו עכ"ל ר"ל מדכתיב או משמע שבא למעט דאין ללמוד ק"ו בת אביו ובת אמו ולכך איצטריך קרא ערות אחותו גילה עכ"פ מדאיצטריך צ"ל אין עונשין מה"ד ויעיין מ"ש תוס' במס' יבמות דף ב' ע"ב ד"ה בתו ובמסכת סנהדרין דף נ"ג ע"ב ד"ה השת' ואין להאריך.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.