תשובה מאהבה חלק א · חלק קכ״ה סימן כ״ד

יו"ד אמרו ז"ל (מ"ק כ"ב ע"ב) על כל המתים כולן מסתפר לאחר שלשים יום על אביו ואמו עד שיגערו בו חביריו (ופירש"י שכבר גדל פרע יותר מדאי) על כל המתים כולן נכנס לבית המשתה לאחר למ"ד יום על אביו ואמו לאחר שנים עשר חדש וכתבו תוס' ד"ה עד שיגערו בו חביריו ונראה דרגל אינו מבטל דבר מדאמרינן בירושלמי רבי שמואל בר אבדימי דמנה תלתן יומי קמי מועדא שאיל לר' מני א"ל כל דבר שהוא תלוי בשבעה ולמ"ד הרגל מפסיק בהם הכא עד שישלח פרע ויגערו בו חביריו ואמרו לו צא מעמנו ובשמחה נמי אשכחנא הכא י"ב חדש ואין הרגל מבטל ויש ספרים שכתוב בהן או גער בו עכ"ל וכ"כ בפיסקי תוס' סי' קנ"א וז"ל מת אביו ואמו קודם הרגל למ"ד לא בטלה ממנו גזרת למ"ד לענין גילוח כל התלוי בשלשים הרגל מפסיקו אביו ואמו עד שיגערו בו חביריו וז"ל הרי"ף על כל המתים נכנס לבית המשתה לאחר למ"ד יום על אביו ואמו לאחר י"ב חדש על כל המתים כלן מספר לאחר למ"ד על אביו ואמו יגדל יפרע עד שיגערו בו חביריו עכ"ל ומסתמא תספורת דומי' דשמחה דאין הרגלים מבטלין כמ"ש הרמב"ן בת"ה והסמ"ג וכ"כ הר"ן להדי' על דברי הרי"ף וז"ל עד שיגערו בירושלמי משמע דלא מהני רגל ורגלי' שעברו עליו עד שיהי' גדל שערו למשא בפני הרואים ויש מי שמביא ראי' מהא דאמרינן דאינו נכנס לבית המשתה עד י"ב חדש דאיכא ג' רגלים אלמא דאין הרגל מפסיק דבר זה כיון שאינו תלוי בגזרת למ"ד עכ"ל.