ומ"ש מעכת"ה באגרות שניות שהעדים חשודים להיות פסולים כו' דברים האלו אין להם שחר כלל הא ודאי אם אינם נפסלים אלא חשודים להיות פסולים הדין נותן אם לא רצה לכנסה צריכה גט ואפי' בפסולים עדות דרבנן צריכה גט ואם כוונתו שחשודים להיות פסולים מדאוריית' הגם ספק פסולי תורה צריכה גט מספק ויעוין פ"ד מהל' אישות בהרמב"ם ובטור וש"ע סי' מ"ב ואפילו אם כונתו שהם פסולי עדות דאורייתא לפסולי דרבנן ויעוין בטור וש"ע ח"מ סי' ל"ד גם אם לא נתקבל עדות פסולם בפניהם עדות הפסולים בטלה והארכתי בזה במקום אחר וכבר כתב הב"י באה"ע סי' מ"ב ומי שהורה להתירה אם ידע שלא נתקבל עדות פסולם בפניהם ראוי לנדותו ולהחרימו כו' יעויש"ה ובכנסת הגדולה בהגהות ב"י סי' קע"ח.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קי״ז סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.