ואחרי שהקדושין שרירן חלילה לכוף אותו לגרשה כי הוא גט מעושה לכל פרטיו המבוארי' בסי' קל"ד ומה שרמז מכ"ת שהארוס אינו מדריך עצמו בדרך ישרה כו' גם זה אינו מועיל דאפילו מומר כתב בד"מ בסי' קנ"ד בשם הגמיינ' סוף הלכות אישות דאין כופין אותו להוציא כו' ובית יוסף בסי' קל"ד ובבדק הבית חולק וס"ל דמכריחים בדיניהם לעשות מה שיאמרו ב"ד של ישראל יעוין בהגהות הרמ"א ריש סי' קנ"ד יען כ"ז במומר ולא בנדון דידן באופן כי לא מצאתי לה רפואה מן התורה כ"א לדבר על לב הבחור ולפייסו עד שיאמר רוצה אני בגט ואז יבואו שניהם יחדו ויבקשו הורמנא רשותא מאת ערכאותיהם מאדוני ארץ לסדר להם גט כריתות מדיני ישראל ואין בזה אימה ופחד אם יודע הדבר לחורי ארץ יר"ה כי לדעתי בעסק כזה לא דבר המלך בפקודיו כמו שכתבתי למעלה ומהמון טרדות רבות קצרתי והאריכות בזה ללא צורך ומ"ש מכ"ת שגם פה קרה מקרה הזה וכמעשה שהי' לא הי' ולא נברא לא כזה ולא כיוצא בזה וע"ד האשה אשר הרחיקה מבעלה כתבתי לר"ש נייאמאן וכאשר אקבל תשובתו הנה שפתי לא אכלא הכ"ד ידידו החפץ בכבודו יהי כזית הודו כזית הנטופה וכבוד ה' עליו חופה עד ביאת הצופה כנפשו נפש יפש וכנפשי נפש עיפה. הק' אלעזר פלעקלס.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קי״ז סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
