תשובה מאהבה חלק א · חלק קי״ז סימן ז׳

אמת ויציב ונכון לא עלה על לב מלכי ארץ מכמה דורות להשבית מצוה אחת מן המצות או להעביר חלילה מעל חוקי רצונו יתברך איפכא מסתברא כלם מלכי חסד מחזיקי דת כל עם ועם אשר כל אחד יכול לשמור ולעשות כפי חוקיו ומצותיו הכתובים לפניו ואף כי דתיהם שונות (כאשר הארכתי קצת בקונטרס קול קורא אומר אשר דפסתי בראש החבור קטן עולת חדש הראשון שנת תקמה"ל בק"ק פראג) ומה שנאמר בפקודי הקיסר יר"ה כל קופליציאנן צ"ל ע"י הרב הקהלה היינו החופה באופן שתהי' נשואה דבר זה צ"ל דווקי ע"י הרב ומורה לצדקה אבל הקדושין לחוד בלי חופה אשר עודנה ארוסה היא ולא נשואה בזה לא קא מיירי ואפילו אם נאמר שהמלכות מקפדת גם על הקדושין לבדנה אף בלי חופה וגם זה נכלל בלשון קופליציאהן עכ"ז אין אנו אחראין וערבאין לומר שגזרת המלך היא אם שינה שהקדושין בטלין ואני אומר מלכותא דארעא כמלכותא דרקיעא והעובר על פקודי המלך יר"ה כעובר על מצות השם יתברך ויתעלה אשר אז מסיני נצטוו עליהן כמו כל חייבי לאוין ועשה וכשניות מדברי סופרים דחמירי כשל תורה ע"ז קיימ"ל דקדושין תפסין לגמרי ולא אמרינן בזה כל המקדש אדעתייהו דרבנן קא מקדש ואפקעינהו רבנן לקדושין מיני' וז"ל הרמב"ם פ"ד מהל' אשות הל' י"ד המקדש אחת מן השניות מאסורי לאוין או מאסורי עשה כו' ה"ז מקדושת קדושין גמורין כו' ואעפ"י שאסור לו לכנוס אחת מכל אלו ה"ז מגרש בגט עכ"ל והכי קיימ"ל והוא כסתם מתניתן קדושין ס"ו ע"ב ויעוי"ש בתוס' ד"ה כ"מ וכן הוא דעת כל הפוסקים בזה כמבואר בטור וש"ע (אה"ע סי' מ"ד סעיף ז') וכיוצא בזה ראיתי במרדכי ריש פ' האומר לענין חרם ר"ג מ"ה דלא אמרינן בכיוצא בזה כל המקדש כו' יעיי"ש בארוכה קצת (ומביאו בקצרה מהרי"ק שורש פ"ד ויעוין בהגהות רמ"א ש"ע אה"ע סוף סי' כ"א) ה"ה בנדון דידן הבחור שקידשה אסור לישא אותה להיות לו לאשה מפאת שעבר על פקודת המלך יר"ה וגדול עונו מנשוא והיא צריכה גט ודינם שוה לאחד שקדש אחד מחייבי לאוין והיא אכ"פ עסורה להתנסבא לכל גבר דיתיצביין מגזרת אורייתא דמשה וכל הבא עלי' דינו כהבא על ארוסה זכרה האלדים לטובה את כבוד אדוננו הקיסר יר"ה הוא מלך אוהב צדקה ומשפט בארצותיו וחפץ שיהיו כלם בני האמונה ואינו חפץ לעקור שום דת הנתנה לשום אום ולשון.