תשובה מאהבה חלק א · חלק קי״ז סימן ו׳

הנה שני מכתביו נראו בזמנם לקדשם ועל דברות הראשונות התמהמתי ולא חשתי להשיב כי חשבתי אין הדבר נחוץ כ"כ כי לא בקש מכ"ת מני זולת עצה טובה ואמרתי אני בלבי אדוני חכם פלא ויועץ וא"צ לי למטלעתי והנחתי מכתב קדשו כתבי קודש ולבתר שנתעלם מן העין נשכח הדבר מלבי ואתה הוסיף ידו שניות מד"ס ואץ מהומה עלי ותדבק נפשו בדינא ע"ד אשר בחדא מלתא מסרח' סרח' בת עשיר מעירו שקבלה קדושין ברצונה מבחור אחד ושני כתבים הבאים כאחד מלמדין חובה על הבחור ההוא שאיננו הולך בדרך טובה גם הוא עני ורש מה לך במופלא וגובה נוראות נפלאתי מה זו שאילה אחרי שהיא גדולה וקדשה עצמה לרצונה קדושין גמורין בטבעת לפני שני עדים ואמר לה הרי את מקודשת לי בטבעת זו כו' לית דין צריך בושש שהקדושי' קדושי' גמורי' שרירין וקיימי ומ"ש מעכ"ת לפי חוק המלכות ור"ה הקדושין אינם תופסים ואינם נחשבים לכלום כו' הס לא להזכיר שפקודת המלך היא שתהי' תורת ה' בטלה ולהתיר העריות בפרהסיא אשר עפ"י תורת ה' חייב מיתה עליהן ובכלל יהרג ואל יעבור החכם אמר ירא את ה' בני ומלך וגו' ונאמר אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלדים ואמר רז"ל אני נכון לשמור פי מלכי א"ה בלבד שלא יעבורונו את השבועה שנשבענו למקום ב"ה לשמור מצותיו וחמ"ו אמרו לא חשחין אנחנא על דנה פתגם להתבותך.