תשובה מאהבה חלק א · חלק קי״ד סימן ג׳

עכ"פ בין לדעת הרי"ף ובין לדעת הרמב"ם אין להאשה הזאת דין פתיחת הקבר אף לחלל את השבת ואפי' לדעת הרמב"ן שמקיל מפאת פקוח נפש אבל לטמא את האשה לבעלה במקום אשר לא ראתה ולא הרגישה ולא מצאה כלום לא שמיע לי ולא סבירא לי וטהרתי האשה לבעלה ואמרתי לה שא"צ לא ספירה לא טהרה ולא טבילה ואחרי איזה ימים אשר הוריתי הוראה זו בא אלי צורבא מרבנן אחד מפה התורני המופלא מוה' יודא בר"ב שמש נר"ו ואמר לי שקצת מפקפקים על הוראה הזאת ואמרים אחרי שנדפס בבאר היטיב דפוס אמשטרדם בשם בעל נ"ש להחמיר לטמא האשה לבעלה אף שהיא לא הרגישה בעצמה ולא ראתה והעיד שכן הוא המנהג נשים צדקניות במדינות פולין ואחז בשרי פלצות ונבהלתי ואחזתי צירים כיולדה ואמרתי אם שגיתי ה' הטוב יכפר כי אין על שום הרב ומורה משפט וחובה עפ"י התורה לידע כל הליקוטים ולקוטי בתר לקוטי מהולכי נמושות די לנו ולבנינו אם נדע עד הש"ע והאחרונים הנדפסים אצל הש"ע וכ"ז שלא אראה או אשמע ראי' ברורה כדת של תורה בסברה ישרה אני על מעמדי שאשה זו טהורה אם הקילו לענין שבת בש"ע א"ח סי' ש"ל ככל האמוראי הוא הטעם משום פקוח נפש אבל לטמא לבעלה לא אמרינן עד שתראה דם או פתיחת הקבר ממש ולכך הטור והש"ע בא"ח הל' שבת הביאו שלש אלה אוקימתות אימתי פתיחת הקבר ממש אבל בי"ד סתמו וכתבו (בסימן ק"ץ סעיף א') אם הרגישה שנפתח מקורה להוצא דם ובדקה אח"כ ולא מצאה כלום יש מי שאומר שהיא טמאה יעיי"ש אבל אם בדקה ומצאה מראות טהורות אפי' הרגישה שנפתח מקורה טהורה כמבואר שם סימן קפ"ח ויעיי"ש בב"י אם לא במקום שהפילה אפי' רוח הפילה כמבואר בריש המפלת אבל במקום שלא הרגישה קבר פתוח ולא ראתה לדמות ספק טומאה לספק פקוח נפש שמחללין את השבת לא נראה לענ"ד.