תשובה מאהבה חלק א · חלק קי״ד סימן ד׳

וכן צ"ל כוונת הר"ש (טהרות פ"ז משנה ד') אימתי בזמן שהיא ניטלת באגפיה פי' בזרועותי' שאין יכול לילך כדאמרינן בסוף מפנין מאימתי פתיחת הקבר משעה שחברותיה נושאות אותה באגפיה וצריך ליישב משנותינו ואמוראי אחריני דמפרשי התם אביי אמר משעה שתשב על המשבר ר"ה ברי' דר"י אמר משעה שהדם כו' עכ"ל ר"ל שצריכין לחלק בין שבת לטומאה דגבי שבת מחללינן תחלתו משום סופו שתגמור הלידה כללו של דבר נתגדלתי בעיר הגדולה לאלדים מקהלות פראג והדבר מצוי הרבה שנשים אחזו חבלי לידה ושלחו אל המילדות חכמות ותבואנה והצירים פסקו והולידו אחר ירח ימים והיא העיר רבתי בדעות מלאה חכמים וסופרים ומעולם לא שמעתי שהורו המורים לטמא את האשה לבעלה ויש לחוש לכמה מכשולים בשני נפשית אחרי שכריסה מבין שיני' ובפרט במקומות שאין להן מקואות חמין עכ"ז עלי לבי נוקפי ונמלאתי יגון ואנחה פן שגיתי כי חכמה וזקנה אין כאן צעיר אנכי לימים בן עשרים וחמש שנים אנכי היום ע"כ ילמדנו רבינו אם שגיתי לא מזדון לבי עשיתי ה' הטוב יענה ויאמר סלחתי ואתפלל על העתיד ה' יצילני משגיאות ויגל עיני ואביטה מתורתו נפלאות ואחוה קידה חמש מאות תלמידו ה"ק אלעזר פלעקלס החובק"ק ג"ט ואגפי' יע"א.