ואחרי הכריעה והשתחי' באימה ביראה ברתת וזיע אנכי שואל בטובו ובמדת ענותנותו שאלה אחת אשר כבר הורתי זה ימים אחדיה להלכה ולמעשה ומעשה שהי' כך הי' הנה אשה אחת אחזוה חבלים וצירים כיולדה וסברה שהגיע עת ללדת ושלחה אחרי המילדת אבל האשה לא הרגישה בעצמה שום פתיחת הקבר ולא ראתה אפי' טפת דם כחרדל ולא פחות מכן רק חברותיה נושאות אותה מבין זרועותיה כי גדל הכאב בגבה ועל פני כל השדרה ולאחדים הקלו מעליה הכאבים והחבלי' עד שהיא היתה כבתחלה בלי שום צירים ושאלה את פי אם צריכה טהרה וטבילה והייתי משתאה ואשתומם כשעה חדא אחרי שאם הרגישה פתיחת הקבר ולא ראתה דם ואף כתם לא מצאה טהרה וטבילה זו ל"ל ואמרתי אני בלבי אין זה אלא שגגת הוראה מאיזה מורה אשר ראה דברי רז"ל (שבת קכ"ט ע"א) ואימתי פתיחת הקבר אמר אביי משעה שתשב על המשבר רב הונא ברי' דר"י אמר משעה שהדם שותת ויורד ואמרי לה משעה שחברותי' נושאות אותה באגפי' עכה"ג וחשש אותה המורה לאמרי לה שמשעה שחברותיה כו' הוה פתיחת הקבר ואין פתיחת הקבר בלא דם ולפיכך הצריך לה טבילה.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קי״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.