תשובה מאהבה חלק א · חלק קי״ג סימן ג׳

נוראות נפלאתי על מאור הגולה שהניח הדבר בספק וכתב אולי לא אמרינן בזה שבת הואיל והותרה בו ויש לדמות למ"ש בש"ע סימן שפ"ג כו' (לא כך למדתנו רבנו) מלתא דמספקא לי' לרבינו פשיטא לי' למשה רבן של ישראל הוא הרמ"א בסימן שס"ה סעיף ז' אפילו בעיר שמוקפת חומה אם עומד לסתור מע"ש פי' במקום דשכיחי עכו"ם שמקלקלי (כמבואר בט"ז ומג"א שם) אסור לאחר שנסתר ולא אמרינן הואיל והותרה למקצת שבת יעיי"ש ואין אחר מהאחרונים שחולקים בזה ולמה לי' לרבינו הגדול להוכיח מדבר שמאוחר במקום שהדבר מפורש באר היטב במוקדם וא"צ לא הוכחה ולא לדמות עכ"ז אמרתי פי צדיק ינוב חכמה ודעת כי מקור דברי הרמ"א נובע מת"ה סימן ע"ג וגם הוא מביא ראי' זו מפרק הדר מדין נכרי שבא בשבת (והוא בסימן שפ"ג) יעיי"ש אבל עכ"ז אני תמה הא גם לבעל תה"ד הדבר ברור במקום שנכרים רגילים לשבור ההכשר לא אמרינן שבת הואיל והותרה כו' והכי איתא בתוס' והרא"ש והמרדכי ורבינו נר"ו כתב הדבר באולי ואינו מחליט לא איסור ולא היתר ואינו מזכיר מתוס' והרא"ש והמרדכי ותה"ד והרמ"א ואין להאריך ולהטריח אותו הצדיק בפרט שכבר שכרו מנהיגי הקהילה כמשפט המבואר בסימן שצ"א ובט"ז שם ויעוין בשו"ת ח"צ סי' ה' ועל מס' סופרים אשר הקשיתי במכתב הקדום מצאתי שדברי הרמ"ם נאמרו ג"כ בירושלמי שבת פרק ח"י הל' א' והרגיש שם בעל קב"ע.