תשובה מאהבה חלק א · חלק ק״י סימן ב׳

ומעתה נחזי אנן ק"ו הדברים השתא לדעת הרמב"ם בשביל שלא האמין בקדושת השם ולא כתבו לשמו והי' בעיניו כאחד מדברי חול ולא קדש השם לפיכך דינו בשרפה ומצוה קא עביד בשרפה זו מכ"ש אלה מאמיני קבלות דברי שוא ונתעה מרע ומר הרשע שבתי צבי מודח אשר כל מחשבותם עליו פעמים מכנים אותו בשם משיח המשוח בטנופות ופעמים אומרים זה אלדים אלדנו כנודע שנפתחו תפילין של אחד מאלה הרשעים המאמיני' בטמא שבתי צבי שר"י ומצאו בהן על החלף ציור דמות מצנפת התוגר ולמעלה מהמצנפת הי' כתוב משיח שבתי צבי זה שמו אשר יקראו ה' צדקנו א"כ אין ספק שפגם כל השמות הקדושים במחשבת פגול וחשב על הרשע עריץ הרע הזה ומצוה בשרפה וכמו שסיים הרמב"ם כדי שלא להניח שם לאפיקורס ולא למעשיו ואין להספר הזה ולאזכרות שבה שום קדושה וז"ל ח"י ס"ס קפ"ד קדושת ס"ת נמשכת ע"י כתיבת איש אשר נשמת חיים באפיו חלק אלדי ממעל שע"י כוונתו וציור תבנית אותיות קדושים וכל ישראל בחזקת כך שדבקים מצד נפשותם בה' אלדינו ומצד זה נמשכה הקדושה לס"ת וספרים וכל הקדושות דברי הקדושים למטה כמ"ש קדושים תהיו והייתם קדושים ועיין בספר בשער השמות פ"א ק"ט ע"ב עיי"ש משא"כ הרשעים האלה אין להם חלק בה' אלקי ישראל ומלך עולם ונכרתו נפשותם מקשר עליון המה מפגלים ומגעלים ומתעבים האותיות והשמות במחשבות טמאות תפח עצמותם לכן ברור שהספר הזה טעון שרפה.