ואין לומר אחרי כשהי' כתב הס"ת הזה לא הי' אלא נחשד ואוקי אחזקתי' זה אינו דאפילו בשוחט שהמיר ולא הי' נודע עליו מתחלה שום רעותא דעת הט"ז ובעל תב"ש ויתר פוסקים לאסור הכל למפרע דומי' דמקוה שנמדד ונמצא חסר דחסר ואתא חסר ואתא מכ"ש בנדון דידן שהי' חשוד מעיקרא גם היש"ש והב"ח והש"ך אע"פ שמקילין בשוחט שהמיר ואינם אומרים למפרע הכא מודי ויעיין בי"ד (סי' א' ובסימן קי"ט) דבאנשים הרעים וחטאים לה' כאלה אף שלא הי' נראה בהם שום ריעות' מתחלה עפ"ז אמרינן בהם הוכיח סופם על תחלתם וזורו הרשעים מרחם (וזה ברור למי שבקי במעשיהם המקולקלים) מכ"ש בסופר הרשע עז פנים הזה שהי' נחשד מימים ימימה שהוא מכת הרשעה הלזו ואי איישר חילי הייתי אומר כמ"ש ר"ט אקפח את בני שאם יבא הס"ת הזה לידי אשרוף אותו ואת אזכרות שבו ויהי' בעיני כיום מועד ואם אשגה בזה אותה השגיאה תבא אלי בכלח אלי קבר ועתה אשרי לדור שרבינו הגדול שרוי בתוכו אשר יישר חילי' כהילל יורינו דעתו הרחבה בזה.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ק״י סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
