תשובה מאהבה חלק א · חלק ק״ח סימן ד׳

ונתתי אל לבי לתור ולדרוש משום כבוד שבת וכבודן של הראשונים ומצאתי את שאהבה נפשי כי סמוך ונראה להבתים שם חפירות עמוקות (ונקראי' וואהלין) ואותין החפירות מסבבים רוב הבתים ואינם נמלאים לעולם לא באשפות ולא בשלגים בחורף ובאיזה מקומות בנאו א"י בתים על החפירות האל גם בנאו שם שער העיר ומכל צד מימין ומשמאל מכותלי הבתים או מכותלי שערי העיר נמשכו החפירות כללו של דבר כל העיר מסובב בלי שום שיור או בחפירה או בבתים כנ"ל ואותן החפירות אינן נוחין להילוך בני אדם או להשתמש בתוכן כלל כ"א לפעמי' א"י הדרים מעבר השני מהחפירה ורצונם לבוא אל רחוב היהודי' הולכים דרך עומק הזה מלמעלה למטה ואח"כ מלמטה למעלה עד רחוב היהודים ובעבור זה נעשה במקום אחד כמו שביל יחיד מלמעלה למטה ומלמטה למעלה ולפי קוצר השגתי ועניות דעתי נראה להלכה ולא למעשה עד אחר הסכמת רבינו נ"י דאותן המבואות א"צ שום תיקון ויפה עשו ראשונים הרבנים שהחרישו ועפ"י התורה עשו דהרי מבוי ששוה מתוכו ומדרון לר"ה או איפכא ששוה לר"ה ומדרון לתוכו שא"צ לא לחי ולא קורה דהוה כרה"י ובזה התל הוי מחיצה כמבואר (שבת ק' ע"ב ובש"ע א"ח ס"ס שס"ג ובהגהות רמ"א שם ויעיין בשו"ת חכם צבי צבי סימן ה' בארוכה ובשאילת יעבץ סי' זי"ן) אלא שהמג"א (שם שס"ק ת"ק מ') כ' וז"ל ולפמ"ש סעיף כ"ט בשם תוס' צ"ל דלא בקעי בו רבים ומבטלי מחיצת כיון שאין עשוי בידי אדם ואפשר דלא מיקרי רבים פחותים מששים רבוא עכ"ל מה שציין על סעיף כ"ט שם כתב המחבר מבוי שצדו אחד כלה לים כו' וכ' המג"א משמע מכאן דים נחשב מחיצה וצ"ע דכתבו תוס' (עירובין כ"ב ע"ב) ותימא דא"י תעשה רה"י דמקיף נהר דיגלת כו' וי"ל דמחיצה שאינה עשוי' בידי אדם לא חשיב מחיצה ואתי רבים ומבטלי מחיצתן כו' עמ"ש ס"ס זה עכ"ל א"כ יש להחמיר בתל שאין עשוי' בידי אדם.