ועדיין עלי לבי נוקפי אחרי רואי (מס' סופרים פ"ג ה"ל ג') וז"ל אבל עושה חומשין תורה אימתי בזמן שמדתן ושטחן שוה (ואין על זכרוני לפי השעה שהפוסקי' העתיקו הך מ"ס) א"כ בגוונא דילן שע"י התפירות נתקלקלו המדות והשיטות ואף שיש לחלק ולומר שאין הנדון דומה לדידן כי בעובדא דילן נכתבו מתחלתן מכוונות וגם היריעות היו שוות עכ"ז הקפידא מצאה מקום לנוח אחרי שעינים רואות שאין השורות מיושרות ורז"ל דקדקו ע"ז להיות המדות והשיטות מכוונות והולמות (ואני הקטן שהגיט לחינוך בית יהודה בסי' ע"ג וז"ל בעמוד שיש לו שורה יתירה מחברת' אין שום פסול ומותר לקרות בו לפי הדין עכ"ל ומה אעשה אם לפניו הלכה פסוקה גזרה וחוקה לבבי לא כן ידמה וה"ל לפרש את דבריו באופן שהעמודים לעד לעולם המה מכוונים ולא שינו את מדתן כמשמעות לשון רז"ל במס' סופרים ושלא תהי' נראה דף הסמוך לו כפתוחה שטה שלימה כאשר בארתי קודש למעלה ועיין עוד בסמוך אי"ה ואם לאו אם אפשר לתקן ע"י סופר מומחה ואומן מוטב ועיין י"ד ר"ס ער"ה בהג"ה ובאחרונים שם וס"ס רע"ט).
תשובה מאהבה חלק א · חלק ק״ה סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
