תשובה מאהבה חלק א · חלק ק״ה סימן ד׳

יען אפילו אם נקבל שהב"ח נשבר אנחנו נמלטנו עד כאן לא פסל הרמב"ם ולא פליגי כל האחרונים על הב"ח אלא אם טעה הסופר ועשה פרשה במקום שאין פרשה והוא בכלל מה דאז"ל (שבת ק"ג ע"ב) וכתבתם שתהא כתיבה תמה כו' פרשה פתוחה לא יעשנה סתומה כו' אבל בנ"ד שאין כאן טעות סופר אלא הספר נכתב כדינו וכהלכתו רק שלא תפר היריעות מכוונות ובעבור זה נראה כאלו עירוב פרשיות איכא ביניהו י"ל אף הרמב"ם והפוסקי' החולקי' על הב"ח מודים שאין מקום לפסול בזה והדעת מכרעת כן הגע עצמך מי ששכח לעשות פתוחה בסוף הדף וה"נ בדף הסמוך ונראה לאחריו שכח להניח שיטה שלימה פנוי' (כדעת הרמב"ם דהכי נקטינן) וכי נאמר דיתפור היריעות שלא כסדרן בענין שתהא נראה שטה שלימה פנוי' בראש הדף אלא ודאי צריך הסופר לתקן בכתיבה שאפשר לתקן כדעת הפוסקי' ולא מהני ע"י חבור היריעות יחדו דון מינה בנ"ד שלא נראה הפתוחה רק ע"י קלקול התפירות מהיכי תיתי נאמר דשם פרשה עליה.