תשובה מאהבה חלק א · חלק ק״ה סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ונראה לענ"ד שם יש עוד חשש אחר שנראה כחמש פרשיות בתפילין אמנם לכאורה נלע"ד הוכחה לדעת הב"ח וצל"ע על הרמב"ם הנה הרמב"ם (פ"ז מהל' ס"ת הל' ו') כתב וז"ל נזדמנה לו בתוך השטה תיבה בת עשר אותיות או פחות או יותר ולא נשאר מן השטה כדי לכתוב את כלה בתוך הדף אם יכול לכתוב חציו בתוך הדף וחציו חוץ לדף כותב ואם לאו מניח המקום פנוי ומתחיל מתחלת השטה וכתב הגמיי"נ שם אות ה' אבל למשוך האותיות לעשותן גדולות עד סוף השטה אסור שאין לשנות אות אחת מחברו לא לגדלו ולא להקטינו כו' עכ"ל והרא"ש בהלכות קטנות חולק על הרמב"ם ופוסף דוקא בת ה' אותיות שרי שרובה בתוך הדף אבל בת זי"ן או בת טי"ת אעפ"י שרוב בתוך הדף אין לכתוב אלא מניח חלק (וכן פליגי הטור והמחבר) עיי"ש ומעתה צל"ע לפמ"ש הדרישה ועיין עליו (ומביא הש"ך סימן ער"ה ס"ק ד' ובט"ז שם סק"ד) דיושר פרשה סגי בריוח ג' אותיות א"כ בין לדעת הרמב"ם בתיבה בת ט' אותיות שאינו יכול לכתוב אלא ד' בתוך השטה ובין לדעת הרא"ש אפי' יכול לכתוב ה' בתוך השטה צריך להניח המקום פנוי עד סוף השטה ויתחיל מתחלת השטה עכ"פ בין למר ובין למר נשאר שם שיור פרשה פנוי' במקום שאין פרשה (ועיין בירושלמי ומביאו הרא"ש ז"ל בפסקיו בהלכות קטנות) בשלמא לדעת הב"ח לשטת הטור ניחא שאין קפידא במקום שאין שם פרשה אלא לדעת הרמב"ם (פ"ח מהל' ס"ת הל' ג') דס"ל להדי' או שהפסיק והניח פנוי במקום שאין בו פרשה כו' ה"ז פסול ואין לו תקנה כו' עיי"ש א"כ ק' הך דינא דתיבה בת עשר אותיות או פחות או יותר כו' היכא משכחת לה הא יהא שיור פרשה במקום שאין פרשה וצ"ע ויש לדחות.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.