תשובה מאהבה חלק א · חלק ק׳ סימן ד׳

וכן נלע"ד להוכיח דעת הבעה"מ כי הנה תוס' כתבו (חולין ג' ע"ב) בד"ה מ"ט לא אמר כשמעתי' תימא דהא קתני במתני' תרי הכל שוחטין ומפרש רבא לקמן חדא לאתויי כותי כו' וי"ל דה"פ דקמייתא איבעי לי' לאוקמי כשמעתי' וכתב המהרש"א ובעה"מ הוסיף ביאור דבדין הוא דתקדים שחיטת ישראל מומר לשחיטת כותי שהרי עשאום לבסוף נכרי' גמורים ומעיקרא נמי י"ל כותים גירי אריות הן עכ"ל וילה"ק לסברת רז"ה למה קאמר התלמודא רב אשי לא אמר כתרוייהו דס"ל גרי אריות הן ושחיטתו פסולה כמו של נכרי דלמא לכך לא מוקי מתני' דהכל שוחטין דר"פ אפילו בכותי כאביי ורבא דהא יותר מסתבר לשטת רז"ה לאוקמי קמיית' בישראל מומר ומוקי מתני' דלקמן בכותי ולכך אני אומר דקושטא דמלתא לשטת רז"ה אף גירי אריות הוין גרים כפשטא דסוגיא (יבמות שם שם) וכפירש"י (ולא כמ"ש תוספות דשחיטתן פסולה כנכרים וצריכין לחלק בין אם נתגיירו לגמרי) ומה דקאמר התלמודא קסבר רב אשי כותיים גירי אריות הן ר"ל כיון דגירי אריות הן מסתברא לאוקמי מתני' דריש מכילתן בישראל מומר כסברת הרז"ה ומתני' דלקמן בכותי אף שכותים גירי אריות הוין גרים ושחיטתן כשרה ובזה מיושב נמי מה שיש להק' לרב אשי תרי הכל שוחטין ל"ל אמנם לפמ"ש א"ש סבר רב אשי כרבא לאתויי כותי דשחיטתו כשרה אף דגירי אריות הן וא"ל הא עשאום כנכרי גמורים ז"א הא סתימת המשנה היתה קודם הגזרה לשטת רש"י (שם ה' ע"ב) בד"ה ר"ג בנו של ר"י הנשיא ומתני' דר"פ מסתבר לי' לרב אשי לאוקי בהכשיר מומר כמ"ש הרז"ה כי כותי גרע דסופו מוכיח על תחלתו שעשאום כנ"ג וכן משמעות לשון הרז"ה שהרי עשאום לבסוף נ"ג כו' גם על עת סתימת המשנה כתב הרז"ה מעיקרא נמי יש לומר גרי אריות הן ואם כן יש לישראל מומר דין קדימה במתני' הקודמת.