תשובה מאהבה חלק א · חלק ק׳ סימן ג׳

ז"ל תוס' (שם שם) קסבר כותים גירי אריות הן ושחיטתן פסולה כמו של נכרי כו' ואע"ג דאמרינן בספ"ב (יבמות כ"ד ע"ב) אחד גירי אריות ואחד גירי חלומות כלם גרים גמורים היינו כשמתגיירו לגמרי מפחד אריות אבל כותים לא נתגיירו לגמרי כדכתיב במלכים את ה' היו יראים ואת אלהיהם הי' עובדים ומ"ד גירי אמת הן קסבר דשוב נתגיירו לגמרי עכ"ל (וכ"כ סוכה ח' ע"ב ב"ק ל"ח ע"ב יבמות שם כאשר אביא לשונם בסמוך אי"ה) ואינו כן דעת רש"י (יבמות שם שם) וכך היא הסוגיא שם מתני' הנטען על השפחה כו' או על הנכרית ונתגיירה ה"ז לא יכנוס כו' ופריך התלמודא הא גיורת מיהא הוי ורמינהו א' איש שנתגייר לשם אשה כו' שהי' ר' נחמי' אומר א' גירי אריות וא' גירי חלומות כו' אינן גרים עד שיתגיירו כו' ומשני הא אתמר עלה הלכה כדברי האומר כלם גרים ופירש"י גירי אריות כגון כותים דכתב בס' מלכים וישלח ה' בם את האריות ונתגיירו כו' עכ"ל אבל תוס' שם ד"ה הלכה כדברי האומר כלם גרים הם כתבו וז"ל הך גירי אריות לא דמי להא דאיכא מ"ד כותים גירי אריות הן דהתם הי' עובדי' אלהיהם כדכתיב בספר מלכים ולמ"ד גירי אמת הן קסבר שוב נתגיירו עכ"ל הבט נא וראה כי דבר זה במחלוקת שנויי' לדעת רש"י אפי' גרי אריות גרים הן מדאורייתא כי פרשו אח"כ מיראה ולא עבדו ע"א כלל (כמ"ש תוס' למ"ד גירי אמת הן) ולא הוין בכלל ישראל לגמרי וגרי צדק איקרו ומצאתי סעד לדברי מתוס' (גיטין כ"ה ע"א) ד"ה הלוקח אף למ"ד גירי אריות הן אפ"ה אינם כנכרים גמורים עייש"ה (תיתי לי שאמרתי כך מסברא דנפשי ואשתכח לסבי כוותי מצאתי בפר מגיני שלמה ר"פ אלו נערות שהאריך בזה וגוזר אומר לשטת רש"י אף למ"ד גירי אריות אינם כנכרים עייש"ה וכן מצאתי בס' פני יהושע בקונטרס אחרון למס' כתובות וצל"ע על שני גדולי הדור האלה שלא ראו דברי רש"י (סנהדרין פ"ה ע"ב) ד"ה גירי אריות כ' בפירוש והרי הם כנכרים גמורים ועיין רש"י (קדושין ע"ה ריש ע"ב) ויש ליישב) הרי משמעות רש"י יבמות הנ"ל ותוס' גיטין דגירי אריות אינם כנכרים מן התורה אלא שאינם גירי צדק וכן נראה מהרמב"ם (פי"ג מה"ל אסורי ביאה הל' י"ד וט"ו) וז"ל שהמצוה הנכונה כשיבא הגר להתגייר בודקין אחריו שמא בגלל ממון כו' או מפני פחד כו' שכל החוזר מן הע"א בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי צדק ואעפ"כ היו גרים כו' וכ' ה"ה דהרמב"ם ז"ל ס"ל דגירי אריות וגירי חלומות כו' כלם בדיעבד גרים כאשר נפסקה ההלכה ביבמות עיי"ש וכ"פ הטור (בי"ד ס"ס רס"ח) אחד איש שנתגייר לשם אשה כו' ואחד גירי אריות וחלומות כלם גרים עיי"ש ולא חלקו כמ"ש תוס' אלא כדעת רש"י.