הש"ך (בי"ד ב' ס"ק א') כתב לפמ"ש הרמב"ם (פ"ד מה"ל שחיטה הל' י"ב) וגדר גדול גדרו בדבר שאפי' כותי שאינו עובד ע"א שחיטתו נבלה משמע דוקא שחיטת כותי שאינו עובד ע"א דהוי דרבנן כדאיתא פ"ק דחולין שחכמים גזרו על הכותים אפי' אינה עובדי ע"א משום שפעם אחת מצאו להם דמות יונה שהי' עובדים אותה אבל שחיטת נכרי אפי' אינו עע"א אסיר מדאורייתא עכ"ל ועיניך רואות דס"ל להש"ך כמ"ד כותים גירי אמת הן דאי גירי אריות הן הוין נכרי' גמורים ושחיטתן פסולה מן התורה ואתמהה הא רב אשי בתראה הוא וקסבר (חולין ג' ע"ב) כיתים גירי אריות הן (ואחרי שנים רבות מצאתי דאתי לידי ספר חדש פרי מגדים על י"ד וראיתי שהרגיש בזה בשפתי דעת ס"ק כ"ד והניח בקושי') ונראה ודאי לשטת תוספות (שם) ד"ה קסבר כותים גירי אריות ושחיטתן פסולה כמו של נכרי מוזבחת כו' עכ"ל פשוט וברור ששחיטתן פסולה מן התורה שאינן בכלל וזבחת ואכלת אבל לפענ"ד נראה שאינו כן דעת רש"י ושאר פוסקי' אלא אפילו למ"ד גירי אריות הן הוין גרים ואין שחיטתן אסורה מן התורה וכן הוא דעת הרמב"ם כאשר אבאר בס"ד.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ק׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.