תשובה מאהבה חלק א · חלק א׳ סימן י״ב

ז יען ראיתי בשו"ת זכרון יוסף סי' י"ג בסוף ד"ה הנה וז"ל לולי דבריהם הי' נ"ל שהי' ר"א הקליר א' מן הגאוני' (סביב זמן רבינו סעדי' גאון שכ' ספר האמונות והדעות בשנת תרל"ג לאלף החמישי כאשר ראיתי שם) ואביו נקרא קליר בשם עצם והי' מעיר קרית ספר ומאחר שלא נודע לנו עיר אחת אחר החורבן שנקראת בא"י קרית ספר י"ל דפי' קרית ספר היינו הלכות כדאמרינן במס' תמורה דף ט"ז ע"א ופירשי' לשם על קרית ספר דיהושע ושופטים שלכדה עתניאל יוע"ש ועל אביו ואבותיו ובני משפחתו הרבנים המובהקי' כתב כן עכ"ל הנה לדבריו יסד שפיר ר"א הקינה אאנין תשע מאות ועוד וממש החשבון מצומצם צא וחשוב דוק ותשכח ועיין או' ה' אמנם דברי מורינו הגאון נ"ע נכוני' ואמוני' עפ"י תוס' והרא"ש שהי' בזמן שהי' מקדשים עפ"י הראי' וזה הי' קודם אביי ורבא וכל חתימת תלמיד בבלי לא הי' ת' שנים אחר החורבן כמבואר בהקדמת הרמב"ם לספרו משנ' תורה ואיך יתאונן אדם חי קודם אביי ורבא אאנין תשע מאות ועוד ע"כ צ"ל האחרונים הוסיפו משלהם ועל שלו הוסיפו (והנה כעת בסדרי לדפוס מצאתי ראיתי שהרבני החכם השלם מוה' וואלף היידנהיים נר"ו אשר אזן וחקר ותקן הרבה זכה וזיכה את הרבים במחזורים אשר נדפסו ע"י סיעת מרחמוהי בשנת תקס"ג בק"ק רעדלהיים עמד ג"כ על החקירה לידע להודיע היחוס והזמן מר"א הקליר ועלה בהסכמה לפניו שהי' אחר רב האי גאון אבל לא הרגיש שבזמן ההוא לא נמצאת עיר בא"י הנקראת קרית ספר ואלו ידע או ראה שכוון בדעתו לדעת הגאון בעל זכרון יוסף הי' שמח ואף כי שנים מתנבאין בסיגנון אחד עכ"ז הדבר קשה עלי מאד להמציא דבר נגד רבותינו בעלי תוס' והרשב"א והרא"ש ויתר הראשונים וכל הקושית והטענו' אשר טען כבוד החכם המדקדק החוקר הגדול מו"ה וואלף הנזכר שמה יש ליישבן כי הן הן גופי טענות אשר טענו כנגד ספר הזוהר וכי"ב כמה ספרי קדמונים מדרשות אשר חברו תנאים ואמוראים עיין בספר אמונת חכמי' פרק כ"ה כ"ו כ"ו ועיין עוד אות ל"ה) גם לא מצאתי וראיתי מעולם שם עצם איש הנקרא קליר אף בשמות האנשים לענין גיטין אספו ולקטן כל השמות יחדו כמו בסדר השמות הנדפס אצל בית שמואל ובס' שמות להרב מהר"מ בן חביב ולחכם חגיז וביש"ש גיטין לא זכרו אחד ששמו הי' קליר לכן אני נבוך מאד בסברת בעל זכ"י נגד כל הראשונים אמנם נסתפקתי אם אף בימי תנאים ואמוראי' הי' עושי' השירי מלשון עברי בחרוזי' שקורין ריי"ם כמשפטי האמות איש ללשונו ועיין בכוזרי א' מאמר שני מסי' ע' ואילך ועמ"ש דון יצחק אברבנאל בשירת דבורה ועמ"ש ר"ע מן האדומים בסוף ספר מ"ע ועיין בהערה לשירת הים מן השלם המפורסים מוה' שלמה מד"ו רבתי בבאורו לבאר המתורגמן החכם השולם מוהר"מ ועוד חזון למועד אי"ה כי כמדומה כל מה שהי' ברוח הקודש לא היה על דרך זה אבל יתר חכמים וסופרים גם המה נהגו בחרוזים כאלה.