שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ז׳ סימן ט׳

אחר שכתבתי כל זאת מצאתי במלמ"ל פ"ד ממלוה ד"ה עוד כתב מהרימ"ט לענין ריבית בהקדש לעניים מיוחדים והאריך המהרי"ט אי ק"פ כקה"ג דמי וכתב המלמ"ל דבזה לכ"ע ק"פ כקה"ג וע"כ לא נחלקו ר"י ור"ל רק בכה"ג שגם הפירות לא נמכרו רק לזמן כגון במוכר שדהו לפירות או בשעת היובל דביובל מחזיר השדה והפירות לבעלים הראשונים אבל בכה"ג דהמהרי"ט דהפירות הם לעולם של עניים ואינם עתידים לחזור שוב גם ק"פ כקה"ג דמי ע"ש. ולפ"ז הדברים ק"ו דכל שלא נתבטל חלוקתן וקנין הגוף של הקרקע תמיד שלו פשיטא ופשיטא דק"פ כקה"ג דמי ומביא וקורא כנלפע"ד ברור ועיין בב"ב דף ק"ו גבי אחין שחלקו ובא ב"ח ונטל חלקו של אחד מהם והקשו דהיאך נטל חלקו של אחד מהם והא כולן חייבין לפרוע חוב אביהם ובנמוק"י כתב שם דמזה ראי' להרמב"ם דהמלוה לחברו ע"י שני ערבים שגובה מאיזה מהם שירצה דהא הכא נכסוהי דבר אינש ערבין בי' וגובה מאיזה מהם שירצה וקשה לכאורה דניהו דאביהם חייב ונכסוהי נשתעבד הא הם כלוקחים זה מזה ול"ש דלוה על שני ערבים וצ"ל דמכאן ראי' לדעת הט"ז דנגד האחר דין יורשים אית לי' וא"כ לגבי בע"ח במקום אביהם קיימא וכמ"ש לעיל באורך בזה. ובזה נלפע"ד לישב מ"ש הנמוק"י שם ראי' דאם מכר לו שדה ובא הנגזל וטרף מקצתה דא"י לבטל המקח דהרי כאן אף שטרף מאחד מהם לא נתבטל המקח והריטב"א חולק וס"ל דנגזל כיון דא"י לסלקו במעות אם כן נתבטל המכר מכל וכל והכא בע"ח שאני כיון דיכול לסלקו בדבר אחר לא נתבטל המקח וגם הא בע"ח מכאן ולהבא הוא גובה ולמה יתבטל המקח וכמ"ש הנמוק"י בעצמו שם. ולכאורה תמוה על הי"א שהביא הנמוק"י דאין התחלת ראי' מכאן ולפמ"ש י"ל דראיתם הוא דאל"כ יקשה היאך גובה מאחד מהם בלבד וע"כ דלענין זה לא הוה עליהו שם לוקחים ובטל המכר מכל וכל והם במקום אביהם קיימי וא"כ בכה"ג שנתבטל המכר לגמרי דמי לגזלן דנתבטל המכר ואפ"ה לא בטל המכר לגבי אינך ודוק היטב כי נכון הוא.