שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ז׳ סימן ד׳

ובזה נלפע"ד הא דאמרו בב"ק דף ט' פשיטא האי ברא והאי ברא ותמה הט"ז בחו"מ סי' קע"ד ובצ"ץ סי' י' דאמאי לא קאמר בפשיטות דהוה חלוקה בטעות דלא חלקו ע"מ שיטול הב"ח כלו מזה. ומזה הוכיח דבשאר לקוחות ל"ש אחריות ט"ס ע"ש ולפע"ד נראה בפשיטות דאף אם נימא דבלקוחות ג"כ שייך אחריות ט"ס כמ"ש הסמ"ע סי' ל"ז מ"מ זה דוקא היכא שנוטלה הב"ח מהלוקח בתורת שלקח שעבודו א"כ י"ל דאחריות ט"ס וזה השני לקח אחריותו ואם נימא דלאו ט"ס אין לו להלוקח על הלוקח זה כלום אבל כאן דמה שלקח הבע"ח מזה האח הוא בתורת שהאי ברא דאבוה הוא דאף דהוא כלוקח הא זה דוקא לגבי עצמו אבל לגבי עלמא דינם כיורשים כמ"ש הט"ז סי' ק"ג וא"כ אף אם נימא דאחריות לאו ט"ס מ"מ אטו האי ברא והאי לאו ברא ופשיטא דנוטל אחיו חלק כספים מיד יורש אחיו ובזה נלפע"ד לישב קושית התוס' בב"ק שם על הא דפריך הש"ס בפשיטות פשיטא האי ברא והאי לאו ברא והיאך פשיטא לי' והא ס"ל לשמואל דויתר ולפמ"ש א"ש דהא באמת ס"ל לשמואל דכלקוחות שלא באחריות הוא וצ"ל דאף באחריות ט"ס הוא והרשב"ם פירש בב"ב דף ק"ז דשאני כאן דבהאי הנאה דלא בעי זה לקבל אחריות של חברו גמר ונתרצה שלא יהי' אחריות על חברו. ובאמת שזה דחוק דמנ"ל זאת ואני אומר דהדברים כפשטן דהרי שמואל ס"ל בב"מ דף י"ד לחלק בין הלואה למכר דבמכר ל"ש אחריות ט"ס דעביד אינש דזבין ליומא וא"כ הדברים ק"ו דמה שאם לוקח בידו מעות אמרינן דזבין ליומא מכ"ש בזה דלא נתנו מעות כלל פשיטא דל"ש אחריות ט"ס וא"כ בשלמא לר"מ דס"ל כיורשין הוה שפיר אמרינן דאטו האי ברא והאי לאו ברא אבל לשמואל דס"ל דכלקוחות דמי פשיטא דאחריות לאו ט"ס במכר ומכ"ש בלקוחות כי הני וכמ"ש. ומעתה שפיר פריך הש"ס פשיטא דאטו האי ברא והרי לאו ברא דהא אנן לא קי"ל כשמואל דהרי רבא פסק הלכתא דאף במקח אמרינן אחריות ט"ס וכדקי"ל בטוש"ע חו"מ סי' רכ"ה וא"כ מכ"ש בכה"ג דהאי ברא והאי ברא. ובזה לפע"ד לישב הא דאמר רב אסי מספקא לי' ופירש רש"י דמספקא לי' אי כיורשים הוה או כלקוחות שלא באחריות והקשו התוס' בב"ק ובב"ב שם ושם דמנ"ל דלמא ס"ל לר' אסי דלאו כיורשים הוה ורק מספקא לי' אי כלקוחות באחריות אי כלקוחות שלא באחריות הוה ולפמ"ש א"ש דלדידן דלא קיי"ל כשמואל בזה וגם במכר ל"ש אחריות ט"ס הוא וא"כ מ"ט דר' אסי וע"כ דר' אסי ס"ל דבכה"ג שאינו נותן מעות הוי ודאי כלקוחות שלא באחריות דלא שייך שדא זוזי בכדי ואין הספק רק דלמא יורשין הוה והאי ברא והאי ברא וז"ב מאד.