והנה בשטה מקובצת הביא בשם הקדמונים שכתבו דלכך לא פירש"י כשיפקיר גם השדה משום דק"ל בהא דבעי לאוקמא מעני לעני מחלוקת והרי גם בעני צ"ל שתי מיגות דאי בעי מפקיר את השדה וע"כ דמיירי באינו בעה"ב ולכאורה צ"ב דלפמ"ש התוס' דמעני לעני נחלקו בתופס לבע"ח ושוב ל"צ לומר דפליגי במיגו דהא מצי לזכות לחברי' אף בלי מיגו דזכי לנפשי' וצ"ל דרש"י לא פירש כהתוס' ורש"י ס"ל דלא נחלקו בתופס לבע"ח רק בשביל המגו דלא כמ"ש התוס' וצ"ע בסוגיא. ובזה יש ליישב מה דרש"י בגיטין דף י"א לא פירש כלל דלא מיירי באינו בעה"ב של השדה ולפמ"ש י"ל דלמ"ש ר"ח שם ל"ק כלל דהוא פירש דפליגי בתופס לבע"ח וגם למה דדחי הש"ס פליגי אי אמרינן מיגו אם כן לר"א אמרינן שתי מיגו ורבנן ס"ל בשביל דכתיב לא תלקט לעני ורק בב"מ הוצרך רש"י לפרש כן ובזה נתישבו שתי הסוגיות ודוק היטב.
שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ס״ג סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא שתיתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.