שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ס״ב סימן ה׳

והנה בהך דדייק הש"ס בהך דרב ס"ל במוקצה כר"י מהך דכרכי דזוזי כתבו התוס' בשבת דף כ' דבמוקצה לטלטל סבירא לי' כר"ש ע"ש ולפ"ז קשה בהא דפריך הש"ס בביצה דף כ"ה על רב דס"ל דסוכר אמת המים ומותרין ואר"ח מדברי רבינו נלמד דחי' דקננה בטפיחין דמותר ואר"נ נפל חברין ברברבתא והא התם עבד מעשה והתנן חי' שקננה צריכה זמון ומה קושיא הא לפמ"ש הט"ז ריש סי' תצ"ז באו"ח דלשטת הראב"ד דדגים אסורים משום דמכוסים מן העין היינו מטעם מוקצה ולכך כשסכר אמת המים אינם מוקצה אם כן י"ל דמותרין היינו לטלטל וכדפירש רב המשנה דמותרין היינו בטלטול וחי' דצריכה זמון היינו לאכול ואף די"ל דרב דוקא בשבת סבירא לי' כר"ש משום דחמיר משא"כ ביום טוב דקיל וכדאמר ר"נ גופא ריש ביצה ובזה מדוקדק מה שאמר ר"נ נפל חברין ברברבתא והיינו דבאמת יש אוקמתות רבות דסבירא לי' דגם ביום טוב ל"ש מוקצה לר"ש וגם י"ל דמוקצה דבע"ח חמיר טפי. אך מכל מקום קשה על הט"ז דמה אמר ר"נ שאני התם דעבד מעשה והכא לא עביד מעשה הא י"ל דשאני דגים דשייך מוקצה טפי שמכוסים מן העין לכך צריך מעשה משא"כ חי' שקננה ל"צ מעשה וכמ"ש הט"ז לשטת הראב"ד וצע"ג.