והנה מצאתי במהרי"ט אלגזי בחידושיו להלכות בכורות להרמב"ן בדף כ"ז ע"ב שהקשה על דברת רבינו בפי"א משגגות הלכה ב' שכתב וז"ל יראה לי שהחייבים קרבן מספק אינן מביאין קרבן שמא יכניסו חולין בעזרה וא"ת והלא חטאת העוף באה על הספק ואינה נאכלת מפני שהמביא אותה מחוסר כפורים אסור לאכול בקדשים עד שיביא כפרתו אבל מי שאינו מחוסר כפורים אינו מביא קרבן מספק ע"ש וע"ז הקשה דלשטת רבינו דכל הספיקות אינו רק מדרבנן א"כ גם במחוסר כפורים הי' מותר לאכול בקדשים וא"כ ע"כ דלאו משום קדשים התירה התורה וא"כ למה לא יליף לשאר קרבנות שמביאין מספק ע"ש והיא קושיא גדולה. והנה לפמ"ש הכ"מ פ"ט מטומאת מת דבספק כרת מודה הרמב"ם דספיקו לחומרא וא"כ א"ש דברי רבינו דספק מחוסר כפרה לאכול בקדשים הו"ל ספק דאורייתא ואזלינן לחומרא. עוד נ"ל דבר חדש דהנה בחידושי אמרתי לישב דברי הרמב"ם דס"ל דשלא בשעת עבודה לא היו רשאין ללבוש כלאים וע"ז הקשה בשו"ת שאגת ארי' סי' כ"ט דא"כ האיך מביא חטאת עוף הבא על הספק והא איכא ספק כלאים דדלמא חולין בעזרה הם ואמרתי בזה דהנה כבר נודע מ"ש התוס' דהיכא דזה לא פשע אומרין לאדם חטא כדי שיזכה חברו וכמ"ש התוס' בשבת דף ד' ובכמה מקומות ועיין מ"א סי' ש"ו וא"כ בזה שהוא מחוסר כפורים ואסור לאכול בקדשים וענוש כרת וא"כ שפיר אומרין להכהנים שיחטאו מספק ויזכו חבריהם שלא פשעו ולפ"ז הן הן דברי רבינו דדוקא שם דמחוסר כפורים הם אבל בשאר קרבנות דהם מחויבים מספק מה אולמא הם מהכהנים שיעברו בספק מיהו בלא"ה ל"ק על הרמב"ם קושית השאג"א דהא ספק מותר מן התורה וא"כ אין הכהנים עוברים כלל דספק מותר מן התורה והא דצריך להביא קרבן מספק באמת כבר נרגש בזה המהרי"ט אלגזי שם וכתב דספק במ"ע מחויב מן התורה לקיים מספק ודוקא ספק ל"ת מותר מן התורה משא"כ במ"ע וראיתי במהרי"ט חלק יו"ד שעמד על מבוכה זו וכתב דמה שמביא חטאת העוף הבא על הספק הוא משום דמכשיר בקדשים ע"ש ואחריו נמשך הפר"ח ואני תמה דבאמת מלבד דאין התחלה לקושיא דפשיטא דספק מצוה צריך לקיים וכמ"ש המהרי"ט אלגזי אף גם דלדבריהם יקשה מהא דאמרו בנזיר שם לא אם אמרת בזכר שכן איסור אחד תאמר בנקבה ששני איסורים וקשה הלא כ"ש דמה בזכר שיש בודאי איסור דהיינו באקבע איסורא דמביא אשם תלוי דגם הרמב"ם מודה דזה אסור מן התורה אבל בנקיבה דליכא איסור כלל מן התורה דספיקא לקולא אך ז"א דאדרבא בשביל דספק לקולא שוב יש שני איסורים ברורים דמה"ת א"צ להביא כלל משא"כ בזכר דאין כאן איסור ברור ואדרבא מספק צריך להביא אשם תלוי וכמ"ש. יהי' איך שיהי' לפ"ז אין מקום לתירוצי דלכך הותר מפני שמזכה חברו מה שאין כן בשאר קרבנות דאסור מספק דהא מותר בלא"ה דספיקא לקולא. אמנם נראה דבאמת הא מכניס חולין לעזרה ורק דספק מותר מן התורה ואם כן שוב יש שני איסורים דגם הכהן עובר ולכך אין ללמוד מחטאת העוף דשם אומרין לאדם חטא כדי שיזכה חברו ואם כן לא נשאר רק איסור אחד מה שאין כן בזה דיש שני איסורין וכבר אמרו דשני איסורין אין ללמוד מאיסור אחד וא"ש דברי רבינו ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ס״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא שתיתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
