שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ס״א סימן י״ג

והנה ביום ד' תזריע מצורע שנת כת"ר הקשה אותי תלמידי החריף מוה' סענדיר נ"י שורשטיין בהא דפריך במכות דף ח"י ע"ב ואת זה לא תאכלו למה לי והקשה דמ"ק על רב גידל דר"ג לשטתו דאמר בסוטה כ"ט דר"ג רמי כתיב והבשר אשר יאכל טמא טמא ודאי ומזה למדו האחרונים דכ"מ דכתיב ההיתר בפירוש ספיקו אסור ואם כתב האיסור בפירוש ספיקו מותר אם כן גם כאן לכך כתיב את זה לא תאכלו להורות דספיקו מותר. והשבתי תכ"ד דע"כ לא אמר ר"ג ולמדו האחרונים מזה רק היכא דכתיב היתר לבד או איסור לבד אבל היכא דכתיב שניהם מה"ת לילף מזה או מזה ומה גם דמסתמא ספיקו לחומרא ושפיר פריך את זה לא תאכלו למה לי ותדע דאם כן בהך דר"ג גופא בסוטה מה מקשה דלמא אצטריך למכתב לענין ספקו יהי' אסור וע"כ כיון דכתיב תרוויהו א"א לומר דהקרא אתי לזה או לזה דמה"ת לתלות בזה יותר מבזה ודו"ק. ובזה מיושב מה דכתבו בעלי הכללים דל"ש לומר על מקרא מתיב והקשו מהך דמכות דאמר מתיב והקשה מקרא ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דבאמת מקרא גופא לא הי' יכול להקשות דיכול להיות דהקרא אתי על ספק ולכך אמר דמר"ג גופא מוכח דבכה"ג לא אתי קרא על ספק וא"כ שוב שייך מתיב ודוק היטב.