שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ס״א סימן י״ד

והנה בשנת תרט"ו ח' אדר ב' תצוה למדתי מס' מגלה והגעתי לדף כ' בודוי בכורים ועיינתי בט"א שם שהבאתי למעלה לענין דאין מביאין בכורים אחר חנוכה שכתב הרמב"ם משום דלאחר חנוכה חשוב משנה הבאה והראב"ד כתב כיון דהוה קודם שבט לא מקרי שנה הבאה רק שהם פסולת הפרי וע"ז תמה בט"א דא"כ אותן בכורים שנתבכרו קודם חנוכה שוב מותר להביא אחר חנוכה דל"ש טעמו של הרמב"ם דהוה משנה שעברה וגם טעמו של הראב"ד ל"ש דהא נתבכרו קודם חנוכה ולא הו"ל פסולת וא"כ שוב מהראוי להביא והרי סתמא אמרו מעצרת ועד החג מביא וקורא מהחג עד חנוכה מביא ואינו קורא משמע דומיא דמעצרת ועד החג דמביא וקורא אבל מה שנשאר אחר החג אינו קורא כמו כן מה שנשאר אחר חנוכה אינו מביא כלל ועוד דבספרי דריש מארצך כ"ז שמצוין עפ"י ארצך משמע דלאחר חנוכה אף שנשאר מקודם אינו מביא ועוד דבירושלמי שהביא הראב"ד בעצמו מבואר דאם הפריש קודם חנוכה ועבר חנוכה ירקבו א"כ מבואר דלא כרמב"ם וראב"ד ובאמת שהיא תימא גדולה על הרמב"ם והראב"ד. אמנם נראה דדברי הראב"ד והרמב"ם הם נכונים דבאמת יפה תמה הראב"ד על הרמב"ם דחנוכה היא קודם שבט וכוונתו דהרמב"ם עצמו כתב בהלכה שאח"ז דחדש וישן לגבי בכורים היינו מה שחנטו בט"ו בשבט על מה שחנט אחר כך הרי דקודם שבט לא נקרא שנה הבאה ובאמת שהיא תימא גדולה ומ"ש הכ"מ כיון דכתיב מארצך ובחנוכה כלה לחי' מן השדה הו"ל כשנה הבאה היא תמוה דמה ענין כלה לחי' להך דשנה הבאה. אמנם נראה דהראב"ד אין חולק על הרמב"ם רק דמפרש דברי הרמב"ם דבאמת תימא על הרמב"ם דמנ"ל דחנוכה מקרי שנה הבאה וע"כ פירש דברי הרמב"ם דכוונתו כך דכיון דפירות המתבכרות לאחר חנוכה הם פסולת של פירות ולא שייך ביכורים דבעי ראשית ואם כן לענין בכורים תלוי השנה מן חנוכה ואילך וניהו דלענין חנטה בט"ו לשבט שהוא ר"ה לאלנות היינו לענין חנטה אבל בכורים לא מקרי רק עד חנוכה ואם כן כל שנשאר אחר חנוכה הוה כשנה הבאה ולכך ירקבו ודברי הראב"ד מזוקקים דהיא תמה על הרמב"ם דכתב דמקרי שנה הבאה ותמה דהא הוה קודם שבט וע"ז כתב הראב"ד כיון דאחר חנוכה ל"ש מראשית לכך מה שנשאר אף קודם חנוכה ירקבו דמקרי לענין זה שנה הבאה ודברי הרמב"ם נכונים עפ"י טעמו של הראב"ד ול"ק שום קושיא על הרמב"ם וראב"ד וז"ב כשמש בכוונת הראב"ד. ובזה מיושב מ"ש הרמב"ם דוקא לענין חנטה קודם ט"ו בשבט לאחר ט"ו בשבט וקשה הא כבר מחנוכה מקרי שנה הבאה ולפי מה שכתבתי אתי שפיר לענין חנטה כל שנתבכרו מקודם החג עיקר החדש והישן תלוי בחנטה דט"ו בשבט אבל לענין בכורים שנתבכרו בחנוכה תלוי ודו"ק היטב. ועיין במקנה בקידושין דף ל"ו שם שהבין גם כן דלהראב"ד אם נשאר מקודם חנוכה מביא אחר חנוכה ולפע"ד כמ"ש עיקר ועיין מכות דף י"ח ע"ב הפריש בכורים קודם החג ועבר החג ירקבו ואנן לא קי"ל כן ע"ש. והנה כאשר הראתי זאת להרב החריף מוה' יעקב יוטש נ"י אמר דאמת דדברי הרמב"ם נכונים עפ"י דברי הראב"ד אבל מ"מ הרמב"ם אינו מסכים להראב"ד שהרי הרמב"ם כתב ויניחם עד אחר העצרת והראב"ד כתב דלא קדשו. והשבתי דבאמת לא קדשו אבל מכל מקום אסור לו לאכול הבכורים ההם עד שיביא בכורים לאחר העצרת ויהי' מותר גם באלו ודוק. ובאמת שלא נתבאר הדין אם הבכורים האלו אסורים באכילה כ"ז שלא הביא בכורים למקדש אבל כן נראה מצד הסברא.