שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק נ״ט סימן ז׳

והנה בדברי התוס' אלו הי' נראה לפע"ד לפשוט מה שנסתפק הרב מוה' גדלי' אבד"ק בילקאמין נ"י שנת תרי"ב ז' שבט כשהי' אצלי יום ד' פ' בא במה שאירע כ"פ שמת אחד ומניח בנים ובנות וכאשר באו לדין הנה עפ"י ד"ת אין לבנות במקום הבן וטוענת הבנות הן אמת כי אין מגיע לנו אבל מה שאתם מבקשים מאתנו פטורים שעפ"י דיני או"ה הבת שוה לבן ואתם מתיראים שלא יעמוד ברבות הזמן אחד מאתנו או זרעינו אחרינו ויתבע אתכם בדין עכו"ם זה אין אנו מחויבין ליתן לכם ואם תתפשרו אתנו מה טוב ואם לא אין אנו צריכין לתת לכם אם כן ע"ז תתפשרו אתנו ושאל איך דנין להאי דינא. והשבתי לו דלפע"ד מדברי התוס' אלו מוכח דיכולים לטעון כך שהרי התוס' כתבו דיכולים לטעון שהיו עושים שלא כדין ולפמ"ש התה"ד וכן הוקבע בש"ע חו"מ סי' י"ב ס"ב דעכ"פ אם זה הי' לו פחד שמא יהי' רשע עשה לו השומר נזק ועיין בתומים שם סק"ה שנדחק בדברי התוס' ולפ"ז כאן הוא כ"ש דיכולים לטעון דפטורים אין אנו חייבים ליתן ומה לנו שאתה מפחד עכ"פ פטורים אין אנו חייבין ליתן לכם זה אין בו שום עול וא"כ ע"ז צריכין לפשר כנלפע"ד וגדולה מזו מצינו בסי' ל"ד תשובת הרשב"א דמותר ליטול שכר כדי לילך לראות העדות דע"ז אינו מצוה שילך ויראה מכ"ש כאן דעל מה שיצטרך לעשות פטורים זה אינו מצווה כנלפע"ד ברור ות"ל השבתי כן כמו רגע.