והנה בהא דאמר אי אהדרתי' נהלי הוה מעריקנא לי' לאגמא לכאורה תמוה דמה זו טענה דהא הי' עושה שלא כדין ומה שייך הפסד עי"ז שהי' עושה שלא כדין והתוס' בב"ק דף מ' ע"ב ד"ה הוה נתקשו כעין זה וכתבו דהי' הניזק מתפשר עמי והי' מוחל לי וזה שייך שם אבל כאן הא הב"ד צריכין לסקלו וא"א להם למחול ואיך שייך הטענה שהי' עושה שלא כדין והנראה דעכ"פ מה שהוליכו לב"ד זה מקרי היזק בידים ובין לשטת רש"י ובין לשטת התוס' מה שהוליכו לב"ד או שנפל ביד ב"ד זה הוה היזק אף שהוא לא הי' רשאי לאערוקיה מ"מ מקרי היזק הניכר.
שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק נ״ט סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא שתיתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.