שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק נ״ט סימן ה׳

אמנם נראה דבר חדש דאף דנימא דהיזק שא"נ חייב היינו דוקא בהיזק גמור ואף בגרמו לו היזק אבל בגרמא שפטור בכל מקום מכ"ש בהיזק שא"נ ואם כן בשור שעד שלא נגמר דינו הקדישו מוקדש ומכרו ושחטו מותר ואם כן בעת שפשע שלא שמרו והלך והזיק כל שלא נגמר דינו אינו חייב סקילה א"כ לא גרם השומר היזק עדיין לבעל השור שהרי עדיין בידו לשחטו וכבר נודע דזה ההבדל שבין גרמי לגרמא דגרמי היינו מה שגרם תיכף וכאן לא גרם תיכף וא"כ שוב ל"ש לחייב על מה שלא שמרו מההיזק דאף שהלך והמית האדם עוד לא גרם לו היזק ולא הוה רק גרמא וא"כ שוב יוכל לומר הש"ל. ובזה מיושב היטב קושית הש"ך על המהרש"ל בסי' שס"ג דהקשה דמלבד דהוא נגד הסברא אף גם דהסוגיא דב"ק דף צ"ח דאמר מאן תנא דאמר משנגמר דינו לא רבנן וקתני חמץ בפסח ואם איתא מה ראי' מגזלן לשומר והאחרונים הוסיפו לתמוה דתחלת הסוגיא אינו כשטת התוס' דא"כ למה מוקי הש"ס המשנה כר' יעקב ולא כרבנן והא אף כרבנן אתי דהא עד כאן לא פליגו רק בשומר דל"ש הש"ל מה שאין כן גזלן וכבר הארכתי בזה בתשובה בימי חורפי לק' ניקילשפורג וגם בחידושי הארכתי בזה וכעת חדשות אני מגיד דלפמ"ש כל סברת הרש"ל דכל שקיבל שמירה וזה סמך עליו הרי פשע ושייך שלא יהא כל אחד ושאני גזלן דכל שגזלו לא ירצה להפסיד לעצמו וכמ"ש ולפ"ז בשור שכל שלא נגמר דינו לא גרם לו היזק עדיין שוב יוכל לומר הש"ל וע"כ דגם בגזלן יוכל לומר הש"ל ולפ"ז בחמץ בפסח דכל שלא מכרו יאסר בהנאה ובא ההיזק מזה שפיר חייב בפשיעה. ובזה מובן היטב לשון הש"ס דאמר דכ"ע ס"ל דאומרין בא"ה הש"ל דא"כ לפליגו בחמץ בפסח והיא תמוה דמה נ"מ בין שור לחמץ בפסח וערש"י ותוס' בדף מ"ה ולפמ"ש אתי שפיר דהכי הכוונה דבגזלן בודאי לכ"ע אומרים בא"ה הש"ל ושומר שאני דאם תאמר דאין חילוק בין שומר לגזלן לפלגי בחמץ בפסח דעשה ההיזק תיכף וע"כ דבשומר שאני דרק בשור שוה גזלן לשומר דגם בשומר לא עשה ההיזק עדן ומה דנחלקו רבנן ור' יעקב הוא דזה יכול לומר אתפסתי' לתוראי בידא דל"מ לאשתעי דינא בהדי'. ובזה מיושב היטב קושית התוס' בדף מ"ה דמה נ"מ בין התפיסו בידים ללא התפיסו בידים ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דבאמת בשומר ל"ש לומר הש"ל וכמ"ש מהרש"ל ורק דהא לא גרם ההיזק עדיין כל שהי' יכול למכרו ולשחטו ולפ"ז כל שהתפיסו בידים א"כ נחשב למפרע כאלו עשה כל ההיזק בידים ואף שהב"ד היו יכולין לתפסו מאליהן מ"מ ס"ל לרבנן דכל שהתפיסו השלים בזה ההיזק שעשה מקודם והו"ל על כל פנים דיני דגרמי וחייב בשומר אף בהיזק שא"נ וכמ"ש ודו"ק ושפיר מסיים הסוגיא דאף לרבנן אומרים בא"ה הרי שלך לפניך והיינו בגזלן ולא בשומר ודו"ק היטב כי אדרבא מכל הסוגיא מבואר שומר גרע מגזלן וכמ"ש ודו"ק ועיין בשעה"מ שנדחק מאד לישב דברי הרש"ל ולפמ"ש א"ש ומובטחני כי יש לו פנים בהלכה ת"ל. ומעתה בשומר בחמץ בפסח שפיר שייך לצי"ש ובמשכון שאני דהו"ל כגזלן וכמ"ש דלא יעשה כן בשביל הנאתו ודו"ק ועיין תב"ש סי' י"ח ס"ק כ"ד דהאריך ונסתפק אם שומר חייב אף בהיזק שא"נ וכבר תמהתי עליו בתשובה אחת דנעלם ממנו כל הדברים האלו ודברי הש"ס בכמה מקומות ודברי התוס' בב"ק דף מ"ה ודף נ"ו. ועל כל פנים מ"ש המ"א דבשומר יכול לומר הש"ל אף בנפקד לפמ"ש י"ל דבזה ל"ש הש"ל וכמ"ש המהרש"ל. ובזה נראה לפע"ד דעכ"פ בהקדש דאף מזיק פטור רק מדרבנן חייב כמ"ש התוס' בב"ק דף ו' ד"ה שור ובב"מ דף צ"ט ע"ב ועמלמ"ל פ"ב מגניבה ה"א בכה"ג דלא עשה היזק בידים רק שלא מכרו החמץ אם כן בגזלן פטור רק בשומר כיון שקיבל עליו שמירה נתחייב בשמירתן שזה סמך עליו ובכה"ג בודאי פטור דשומר ודאי ל"ש בהקדש ורק מטעם מזיק חייב ומדרבנן ובכה"ג בהיזק שא"נ והוא בעין בודאי יכול לומר הש"ל וז"ב בסברא והן נסתר מחמתו כל בנינו של האבן עוזר שנדפס בסי' תמ"ג בחמץ של הקדש ולפמ"ש בהקדש בודאי פטור. ובזה מיושב גם קושית האהע"ז מב"ק דף ק"ה דמייתי ראי' מגזל חמץ ועבר עליו הפסח דמחייב לשלם כשאינו בעין והקשה דלמא שאני התם דחייב בשביל שלא מכרו וכשהי' בעין הי' יכול לומר הש"ל משא"כ כשאינו בעין וכן הקשה הפ"י שם ולפמ"ש א"ש דבאמת אם נימא דכל שאינו שוה השתא לא חייבה התורה לשלם לגזלן א"כ יקשה למה יתחייב דל"ש לומר דעשה לו היזק במה שלא מכרו דז"א דהא הוה היזק שא"נ וא"ל דחייב בשביל שלא יהא כל אחד דז"א דהא בגזלן ל"ש זאת דהרי גזלו ורוצה להנות ממנו בודאי לא יזיקו דעושה כן בשביל עצמו וע"כ דמה דמחייב בשביל שחייב להשיב הגזילה ואם נימא דכל שהוזלה אינו חייב לשלם א"כ למה יתחייב לשלם לו וע"כ דחייב וז"ב ודו"ק היטב כי הוא נעים ונחמד ת"ל. והנה מ"ש למעלה על דברת המ"א דלכך ל"ש לחייבו במלוה על המשכון בהיזק שא"נ דל"ש כדי שלא יהא כל אחד הולך דהא לא יעשה כן השיב לי אחד משכיל דהא זהו דוקא בדיני אדם פטור באם ל"ש כדי שלא יהא כל אחד אבל לצי"ש חייב בכל היזק שא"נ. אך נראה דזה דחייב בלצי"ש הוא רק באם הי' שייך לחייבו מדרבנן כדי שלא יהא כל אחד יש לומר דלצי"ש חייב אף מה"ת אבל במקום שבודאי לא יעשה כן וא"כ ודאי לא הי' בפשיעה רק אונס או שכחה ובכה"ג התורה פטרה ופטור אף לצי"ש וצ"ע בזה.